פס"ד בתביעות הדדיות להגדלת/ביטול מזונות - פסקדין

לפניי תביעות הדדיות שנדונו במאוחד. הראשונה תביעת האם מיום 2.8.2023 במסגרתה עתרה להגדלת דמי המזונות ולפסיקת דמי מדור; השנייה תביעת האב מיום 21.7.2024 במסגרתה עתר לביטול דמי המזונות.

רקע

1. ביום 19.03.2018 ניתן בין הצדדים פסק דין למזונות קטינים מפי סגן הנשיא (כתוארו אז) כב' השופט א' זגורי (להלן - פסק הדין). נוכח הסוגיה שעל הפרק אביא להלן את המסד העובדתי עליו נשען פסק הדין.

2. הצדדים בני זוג שנישאו ביום X ביום X נולד בנם בכורם (להלן – הקטין). ביום 3.9.2015, לאחר שיחסי הצדדים התדרדרו על רקע מחלוקת בשאלה "מי יישב על כיסא הסנדק", ונראה היה כי הגיעו לקיצם, הגישה האם תביעה למזונות הקטין. בהמשך ניסו הצדדים לשקם את יחסיהם, עברו לגור יחד בדירה שכורה והאם אף הרתה לאב, אלא שהניסיון לשקם את היחסים כשל, הצדדים נפרדו והאם ילדה את בתם המשותפת (להלן – הקטינה) ביום X (עמ' 1 לפסק הדין שורות 21-4).

3. בעת מתן פסק הדין התנהלו בין הצדדים הליכים בעניין הסדר זמני שהות וחלוקת רכוש. בית המשפט קבע כי טענותיה של האם לעניין השתכרותה לא נסתרו וכי על פי תצהירה היא משתכרת שכר חודשי של 7,500 ₪. באותה עת עבדה האם כX ב"X" בבית אמה. האב, שירת כ-X והשתכר סך של כ- 11,300 ₪; כתחביב עסק בהרבעה ומכירה של גורי כלבים גזעיים, והכנסתו הכוללת עמדה לכל הפחות בסכום של 12,000 ₪ נטו מידי חודש (עמ' 2 לפסק הדין שורות 18-6).

4. פסק הדין תיאר את חלוקת זמני השהות שנהגה, כך שהקטין שהה אצל אביו פעמיים באמצע השבוע (אחת מהן עם לינה) ובכל סוף שבוע שני, ואילו הקטינה (שהיתה בשעתו בת כשלושה חודשים) כלל לא שהתה עם אביה (עמ' 7 לפסק הדין שורות 7-3).

5. על יסוד כל אלה פסק בית המשפט כי על האב לשלם לאם דמי אחזקת מדור לשני הקטינים בסכום כולל של 440 ₪ בחודש; דמי מזונות הקטין בסך של 1,250 ₪; ודמי מזונות הקטינה בסך של 1,000 ₪ עד הגיעה לגיל שנה, שאז יעודכן הסכום ויעמוד בסך של 1,250 ₪. בסה"כ, כך על פי פסק הדין, יישא האב בדמי מזונות בסכום כולל של 2,690 ₪ עד הגיע הקטינה לגיל שנה ו- 2,940 ₪ מעת הגיעה לגיל שנה ואילך (עמ' 7 לפסק הדין שורות 30-24). דמי המזונות הוצמדו למדד המחירים לצרכן.

6. אשר לדמי מדור נפסק בסעיף 8.3 לפסק הדין כך "ככל שהאם גרה בדירת הצדדים עד למועד בו יבוצע פסק דין לפירוק שיתוף בבית הדין הרבני, יישאו הצדדים בחלקים שווים בעלויות הלוואת המשכנתא (החזר חודשי). ככל שהאם תשכור דירה, ישלם הנתבע מדור המגיע כדי 40% מהסכום שתשלם בפועל עד לגובה של 3000 ₪ בחודש. ככל שהאם רוכשת את זכויותיו של האב בדירה במסגרת פירוק שיתוף, יהיה עליה להגיש תביעה מתאימה לחשב את המדור או לחלופין לתבוע או לבקש מבית הדין הרבני לפסוק עבורה רכיב זה – הכל לפי בחירתה".

7. כאן המקום לציין כי מהראיות שהונחו לפניי בהליך זה עולה כי הצדדים התגוררו יחד בבית המגורים המשותף בעת מתן פסק הדין ולכל הפחות למשך 13 חודשים נוספים לסירוגן (ראו סעיף 23 לכתב ההגנה מטעם האב וכן סעיף 9 לתצהיר האם בו טענה כי התגוררו יחדיו עד לחודש יוני 2022).

8. מאז ניתן פסק הדין, ענייני הרכוש ודמי השימוש בדירת המגורים המשותפת נדונו בבית הדין הרבני האזורי בחיפה והוכרעו. בהחלטה מיום 21.12.2023, חויבה האם בתשלום דמי שימוש ראויים עבור התקופה בה נותרה לגור בבית המשותף; ובהחלטה מיום 26.8.2024 במסגרת תיק זה, חויב האב בדמי מדור כנגד אותה תקופה בה חויבה האם בדמי שימוש ראויים.

    

   המחלוקת

9. המחלוקת המרכזית בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם חל שינוי נסיבות מהותי מאז מתן פסק הדין המצדיק את הגדלת דמי המזונות והאם בשלו התנאים לפסיקת דמי מדור (כעתירת האם) שמא שינוי הנסיבות מצדיק דווקא את ביטול דמי המזונות (כעתירת האב). התובענות שתיהן נשענות על טענות לשינויים בגילאי הקטינים וצורכיהם, הכנסות הצדדים וזמני השהות.

10. האם טוענת כי הכנסתו של האב עלתה באופן ניכר מאז פסק הדין, והוא מקבל הטבות נוספות, בעוד שהכנסתה שלה דווקא פחתה בשנים האחרונות, בין היתר בשל הצורך לסיים עבודתה מוקדם לשם טיפול בקטינים. בנוסף האב אינו עומד באופן סדיר בזמני השהות שנקבעו, ונטל הטיפול בקטינים רובץ בעיקר עליה. לטענתה צרכי הקטינים השתנו עם גילם ולצד יוקר המחייה המאמיר, דמי המזונות שנפסקו בעבר אינם מספיקים. בנוסף, משרכשה האם את חלקו של האב בדירת המגורים המשותפת, הרי שיש לפסוק בנוסף דמי מדור בהתאם לפסק הדין.

11. האב דוחה את טענות האם וטוען מנגד כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את ביטול המזונות, וזאת בעיקר בשל הרחבת זמני השהות עם הקטינים מיחס מצומצם (32%-68%) עם הקטין וללא זמני שהות כלל עם הקטינה, לשהות שווה ומלאה עם הקטינים שניהם החל מחודש יוני 2024 (סעיפים 3 ו- 10 לסיכומי האב). שינוי זה, כך האב, הגדיל באופן משמעותי את נטל ההוצאות הכלכליות המוטל עליו. בנוסף נטען, כי משחצו הקטינים את גיל 6 השתנתה המסגרת המשפטית לחיוב במזונות (סעיפים 79-77 לסיכומי האב). עוד נטען כי הכנסות האם עלו באופן ניכר, היא מציגה נתוני שכר מטעים, צברה הון ונכסים משמעותיים לרבות רכישת חלקו של האב בדירת המגורים המשותפת, בעוד שהכנסתו נותרה יציבה ועומדת על כ- 14,000-14,800 ₪ בחודש, והוא אינו יכול להגדיל את השתכרותו בשל אופי שירותו כאיש צבא קבע.

     

    דיון והכרעה

     

12. נקודת המוצא לדיון היא כי ניתן לשוב ולדון מחדש בגובה מזונות פסוקים בהתקיים שינוי נסיבות מהותי (למשל: ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה (1982)). בחינת מהותו של השינוי, תיעשה תוך השוואה בין המצב הקיים בפועל לבין המציאות ששררה במועד מתן פסק הדין המקורי (למשל: בע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני (13.9.2016)), כאשר בבסיס הבחינה עומד עקרון הצדק, כלומר מקום בו שינוי הנסיבות הופך את ביצוע פסק הדין לבלתי צודק, כי אז על בית המשפט להתערב (למשל: ע"א 442/83 משה קם נ' דבורה קם (1984) (להלן – עניין קם). לשאלה כמה בלתי צודק? לִמְּדָנוּ בית המשפט העליון, "באורח קיצוני" (בג"ץ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (1994)). שהרי בסופו של דבר מול דרישת הצדק "עומד עקרון סופיות הדיון והרציונלים החשובים העומדים מאחוריו" (בע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני (13.9.2016)).

13. במקרה שלפנינו ההורים שניהם טוענים לשינוי נסיבות מהותי – בכיוונים מנוגדים – בנושאים המהווים את הבסיס לפסיקת דמי המזונות גילאי הקטינים וצורכיהם, כושר השתכרות וזמני שהות.

     

     

    גילאי הקטינים

14. אתחיל מגילאי הקטינים וצרכיהם המשתנים בהתאם להתפתחותם. ברי כי מדובר בשינוי טבעי וצפוי מראש. למעשה לא היה כל מקום להעלות תבחין זה כנסיבה משתנה. פסק הדין התייחס לדבר באופן מפורש בסעיף 6.10 כצופה פני עתיד; ובסעיף 8.7, שם נקבע, בין היתר, כי דמי המזונות ישולמו עד הגיע הקטינים לגיל שמונה עשרה או עד לסיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר. עוד נקבע מנגנון להמשך תשלום דמי מזונות לאחר מכן, כך שעניין זה נדון והוכרע בפסק הדין במבט צופה פני עתיד, ואינו מהווה טעם מצדיק לשינוי דמי המזונות באיזו משתי התובענות.

15. אוסיף בהקשר זה כי האב הפנה לבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) וביקש לבחון את נסיבות המקרה לפי עקרונותיו המחייבים, כעת משחצו הקטינים את גיל 6. ובכן, דין טענה זו להידחות. ראשית, מהטעם שההלכה שנפסקה אינה מהווה "עילה לפתיחתם של פסקי דין חלוטים בענייני מזונות, ואף אינה מחוללת שינוי במבחן שינוי הנסיבות המהותי המצדיק עיון מחדש במזונות שנקבעו בפסק דין חלוט... לצד זאת, צוין כי במקרים שבהם עולה בידי צד להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחודש בגובה המזונות – עיון זה יעשה בהתאם להלכה שנקבעה... וזאת באופן זהיר וקפדני ותוך בחינה מתוחמת של הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי" (בע"מ 8563/20 פלוני נ' פלונית (15.2.2021)). בדיוק באופן בו אצעד בפסק דין זה; שנית ובזה העיקר, מהטעם שפסק הדין ניתן לאחר שההלכה נפסקה ובית המשפט אף הזכיר וציטט מתוכה בפסק הדין (עמ' 6 לפסק הדין שורות 39-28).

     

    יכולתם הכלכלית של ההורים

16. אשר ליכולתם הכלכלית של ההורים, הרי שגם במישור זה לא הוכח, על ידי מי מההורים, כל אחד לפי הנטל הרובץ לפתחו בתביעתו, שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי ביחס ליכולת הכלכלית כפי שנקבעה במסגרת פסק הדין. האב היה ונותר X, האם הייתה ועודנה עצמאית בתחום X; עיסוקם הבסיסי לא השתנה, לכל היותר התפתחו שניהם באופן טבעי במסגרת כושר השתכרותם.

17. ביחס לתביעת האם, לטענתה הכנסות האב עלו באופן המצדיק להעלות את דמי המזונות. אומנם מתוך הראיות עולה, כי מסך של כ- 11,300 ש"ח בחודש בפסק הדין (12,000 ₪ כולל הכנסתו ממכירת גורי כלבים) עלה שכרו של האב לסכום הנע בין 14,000 ₪ ל- 14,800 ₪ בחודש ממשכורתו בלבד. לעיתים, ובעתות חירום שכרו האמיר אף לסך של 18,000 ₪ (ראו עמ' 24 לפרוטוקול שורות 11-4), אך עלייה זו, מהווה כאמור התפתחות טבעית וצפויה מאז ניתן פסק הדין (בדיוק כשם שהתפתחה האם באופן טבעי וצפוי, כפי שאראה להלן). לא עלה ביד האם להוכיח כי צמיחה כלכלית זו מהווה שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי ביכולתו הכלכלית של האב, המצדיק הגדלה של דמי המזונות. משכך הדבר אינו מהווה טעם מצדיק להגדלת דמי המזונות כעתירת האם.

18. ביחס לתביעת האב, לטענתו יכולת ההשתכרות של האם גבוהה משמעותית מהמדווח על ידה. היא אומנם מנסה להציג מצג של עסק קטן וקושי כלכלי, אלא שבפועל היא בעלים של X פעיל ורחב היקף, בעל מגוון שירותים והכנסות נסתרות. האם אף משתכרת מהשכרת חדרים בX. האב עמד על הפערים המשמעותיים בין ההכנסות המדווחות של האם לבין ההפקדות בפועל לחשבונות הבנק שלה (סעיפים 59-54 לסיכומי האב), וטען כי הם מלמדים על פעילותה העסקית הענפה וכי סך ההפקדות מהווה הכנסה שוטפת ונקייה ממס. האב טען בנוסף להכנסות האם ממכירת גורי כלבים גזעיים.

19. אין בידי לקבל את טענות האב ככאלה המצדיקות לדון מחדש בסוגיית המזונות - מצד יכולתם הכלכלית של ההורים. אנמק.

20. אכן, הכנסתה של האם צמחה וכך גם עִסְּקָהּ, אלא שאין בכך להוות שינוי מהותי ביכולתה הכלכלית של האם, אלא לכל היותר מימוש מוגבר של פוטנציאל ההשתכרות שלה ביחס למועד פסק הדין. בית המשפט העליון עמד על ההבדל בין השניים וכתב כי "בעת קביעת גובה המזונות... ישנה התחשבות ביכולת הכלכלית. בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בוודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מילים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל השתכרות" (בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (23.6.2009)).

21. בהקשר זה ממכלול הנתונים שלפניי שוכנעתי כי יכולתה הכלכלית של האם נותרה זהה, גם אם מאז מתן פסק הדין היא ממצה טוב יותר את כושר השתכרותה. כפי שציינתי לעיל, האם היא עצמאית. היתה ועודנה. הרחבת פעילות עסקית, הגדלת מחזור או גיוס לקוחות נוספים, כשלעצמם, אינם מלמדים בהכרח על שינוי ביכולת הכלכלית. ולא עלה ביד האב להוכיח אחרת.

22. מדובר באותו מקצוע, באותו שוק ובאותו אופי פעילות, אין בהתרחבות העסק בתוך אותה מסגרת כדי להוות שינוי נסיבות מהותי. הבחינה המשפטית אינה מתמקדת בשאלה האם העסק גדל או קטן בתקופה מסוימת, אלא האם חל שינוי מהותי – ויציב – במעמדו הכלכלי של בעל הדין או במבנה השתכרותו. בהיעדר שינוי מסוג זה, תנודות בהיקף הפעילות העסקית הן חלק טבעי מפעילות עצמאית ואינן מצדיקות פתיחה מחדש של שאלת המזונות. שאם לא כן, היה כל עצמאי מוצא עצמו בהתדיינות חוזרת עם כל שינוי מחזורי בפעילותו העסקית, תוצאה שאינה מתיישבת עם עקרון היציבות ועם הדרישה לשינוי נסיבות מהותי דווקא.

23. מצאתי להוסיף בהקשר זה כי בשונה משכיר, עוסק עצמאי פועל בשוק תנודתי, תלוי לקוחות, תזרים, ספקים, מימון ותחרות. בעסק עצמאי, מחזור או אפילו רווח חשבונאי אינם משקפים בהכרח כסף פנוי. צמיחה עסקית עשויה לעיתים להקטין דווקא את ההכנסה הפנויה בטווח הקצר והבינוני. התרחבות עסקית אינה מהווה בהכרח שיפור ביכולת הכלכלית והיא מגיעה לצד הגדלת סיכון וחשיפה. מאפיינים אלה מצמצמים את טווח המקרים בהם בית המשפט ישוב וייבחן מחדש את יכולתו הכלכלית של הורה עצמאי שנותר באותו תחום עיסוק. הדבר מתחייב מתוך עקרון היציבות המשפטית ושמירה על עקביות. אם תאמר אחרת, הרי שהסימטריה הלוגית תגרור אחריה תובענות לשינוי דמי מזונות בעקבות "שנה רעה". מה שירבה התדיינויות באופן שאינו מתיישב עם טובתם הכללית של קטינים (המושפעים במישרין ולמצער בעקיפין מניהול הליכים משפטיים בין הוריהם) ועשוי להוות לעצמאיים תמריץ שלילי לצמוח.

24. אציין כי אומנם האם הצהירה על שכר נטו בסכום של 9,280 ₪, בעוד שמדו"ח רואה החשבון שצורף (ביחס לשנת המס 2024) עולה כי נותרה עם סכום חודשי של כ- 12,500 ₪ בחודש (ראו עמ' 7 לפרוטוקול שורות 30-7) ואולם אף אם אראה בכך נתון יציב (וכאמור לא ניתן לעשות כן), עדיין מדובר בצמיחה צפויה בתוך פוטנציאל ההשתכרות כפי שצמח האב. האם אף הבהירה היטב בעדותה את הקושי עליו עמדתי לעיל כאשר מדובר בעוסק עצמאי "אני אגיד לך מה, זה היה תקופה מאוד, מאוד, מאוד קשה. בחודשים האחרונים ,גם הרואה חשבון שלי התקשר ואומר לי X תקשיבי לשיחה דחוף, משהו פה קורה. גם כל מלחמה, כל קורונה, כל מה שקורה אנחנו חוזרים אחורה ,לא רק אני ,כל בעלי עסקים יגידו שזה לוקח המון, המון, המון זמן להתאושש, או - קיי? גם ההורים שלי עזרו לי מאוד בתקופה האחרונה..." (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 10-6)).

25. כאן המקום לציין כי רואה החשבון, אשר מסר לאב את הנתונים שנתבקש על פי הצו שניתן להסרת חיסיון, לא הוזמן בידי האב להעיד על אודות המסמכים או להישאל על הפערים או חוסר ההתאמות הנטענים בין ההכנסות המדווחות להפקדות. כידוע "כלל הוא כי חלה חזקה ראייתית על בעל-דין לפיה הוא לא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ובכלל זה הבאת עדות, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו, בלא שניתן לכך הסבר סביר, ניתן להסיק כי אילו אותה ראיה הייתה מובאת – היא הייתה פועלת נגדו... וככל שהראיה יותר משמעותית, כך רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות קיצוניות יותר" (ע"א 7300/21 אסרף נ' בובליל (12.3.2024)).

26. אוסיף גם זאת, בתביעתו שלו האב הוא הנושא בנטל ההוכחה ועליו להיות חשוף וגלוי במכלול נתוניו שלו. כבר נקבע כי "התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה. תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות הבאות: האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל והכנסתו בפרט;..." (עמ"ש (מחוזי חיפה) 53288-03-18 פלוני נ' פלונית (13.11.2018) ההדגשה במקור (א' כ') וראו גם בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני (13.06.2007) שם נקבע כי על מבקש התרופה לפעול בתום לב ובניקיון כפיים, שכן לחיוב במזונות היבט חוזי הכפוף לדרישת תום הלב).

27. במקרה זה מעבר להימנעותו של האב מזימון רואה החשבון של האם להעיד, עליו עמדתי לעיל, הוא עצמו לא חשף באופן מלא את נתוניו הכלכליים שלו. כך למשל נמנע מצירוף דפי חשבון בנק בשונה מדף ריכוז יתרות (עמ' 26 לפרוטוקול שורות 39-25); גם אצלו (בדומה לאם) נתגלו סתירות בנתונים שונים שהציג. כך למשל דיווח לבנק על הכנסה חודשית בסכום של 18,000 ₪ סכום הגבוה בכ- 3,500 ₪ מהסכום עליו הצהיר. האב אומנם הסביר זאת במענקים שקיבל כאיש קבע בתקופת חירום, אך גם נתון זה לא הוצג ביוזמתו אלא רק לאחר שנשאל על כך (עמ' 24 לפרוטוקול שורות 16-12). בנוסף לא עלה ביד האב להוכיח את הגדילה בהיקף הוצאותיו ביחס לילדים. טען כי הוא מוציא סך של כ- 6,000 ₪ בחודש אך לא הראה סכומים קרובים לכך בפועל (עמ' 29 לפרוטוקול שורות 20-1). בהמשך עומת האב עם העובדה שלא הציג דפי חשבון להוכחת טענותיו על גירעון חודשי והשיב "תישארי עם הספק" (עמ' 32 לפרוטוקול שורות 24-14), באופן המחדד את אופי התנהלותו הדיונית, אשר די בה, כמוצג לעיל, לדחות את תביעתו.

28. לא אסיים חלק זה מבלי להתייחס לטענת האב לפיה האם משתכרת בנוסף ממכירת גורי כלבים. האם טענה בעניין זה כי היא מפרסמת בעמוד האינסטגרם שלה ברשת החברתית גורי כלבים עבור אחרים (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 8-6). טענה זו לא נסתרה (כפי שטענת האב לפיה אף הוא כבר לא עוסק במכירת גורי כלבים לא נסתרה) והאב נמנע מלזמן עדה שעשויה היתה לתמוך בטענתו (עמ' 31 לפרוטוקול שורות 25-21).

29. לסיכום חלק זה, כל אחד מההורים נושא בנטל ההוכחה בתביעתו שלו. מהראיות עולה כי ההורים שניהם חוו צמיחה כלכלית והתפתחות, רכשו נכסים ונטלו התחייבויות, אלא שבמכלול הנתונים שהובאו לפניי מסקנתי כי צמיחה זו תואמת את התפתחותם האישית והמקצועית בקריירות המבוססות שלהם באופן שאינו מצדיק לשוב ולדון בסוגיית המזונות (מצד היכולת הכלכלית של ההורים) ובוודאי שלא באופן המייצר חוסר צדק ביישום פסק הדין.

     

    זמני השהות

30. אשר לחלוקת זמני השהות, בפסק הדין זמני השהות ביחס לקטין עמדו בשיעור 32-68 לטובת האם וביחס לקטינה, אשר היתה אז בת שלושה חודשים בלבד, ללא זמני שהות כלל במחיצת האב. כאן המקום לציין כי רק טבעי - ולכן צפוי היה בעת מתן פסק הדין - כי בסופו של הליך זמני השהות של האחים יושוו. שהרי באותה עת הקטינה היתה פעוטה רכה, ובהיעדר נסיבות חריגות ונדירות (שאינן מתקיימות בעניינינו) הדבר מתחייב מטעמים של טובת הקטינים (גם) בראי קשרי אחאות. אציין כי בפסק הדין דמי המזונות שנפסקו לקטינה הושוו לאלו של הקטין עם הגיעה לגיל שנה מה שמתיישב אף הוא עם הדברים.

31. היום חלוקת זמני השהות עבור שני הקטינים עומדת על 50-50 בין ההורים, כך שהפער שיש לבחון עומד בין 68-32 לטובת האם ל- 50-50, ביחס לשני הקטינים.

32. כבר נקבע כי "שינוי בהיקף קשר בין קטינים להורה מהווה בגדר שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של גובה דמי המזונות... יודגש, כי כמדיניות ראוי ונכון להכיר בהרחבת זמני שהות משמעותיים בין הורה לילדיו כשינוי נסיבות, משנעלה מספק בעיניי כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת קטינים" (עמ"ש (מחוזי חיפה) 12367-09-21 א' נ' ב' (13.12.2021) ההדגשה במקור (א' כ')). במקרה זה השינוי מהותי ומצדיק להתערב בסכום המזונות שנפסק. בטרם אסביר כיצד, מצאתי להזכיר כי במקרה שכזה על בית המשפט לבחון רק את הרכיב הספציפי לגביו נטען שינוי הנסיבות המהותי ולהימנע מבחינת הנתונים מבראשית (בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021)) ובמקרה זה זמני השהות.

33. כפי שהראיתי לעיל, שני ההורים התפתחו במסגרת פוטנציאל ההשתכרות שלהם כפי שהיה במועד פסק הדין, כך שהפער ביניהם נותר כשהיה. בנתון זה ובשים לב לזמני השהות השווים, יש לבטל את דמי החזקת המדור שנפסקו בסך של 440 ₪. אשר לדמי המזונות, הרי שהם נפסקו בשיעור של 1,250 ₪ לכל אחד משני הקטינים עבור 68% מהזמן אצל האם. כעת, אם אבחן מהו הסכום שעל האב לשאת במעבר שבין 68% אצל האם ל- 50% בלבד, הנוסחה האריתמטית תהיה 50/68*1,250 והתוצאה היא 919 ₪, אותו יש להצמיד על פי מנגנון ההצמדה שנקבע בפסק הדין קרי בצירוף מדד המחירים לצרכן לפי המדד הקובע ביום 15.3.2018.

     

    תביעת המדור של האם

34. לבסוף נותר לדון בתביעת האם לעניין דמי המדור. כאמור, ביחס לתקופה בה שילמה האם דמי שימוש ראויים לאב, העניין נדון והוכרע. מכאן והלאה משרכשה את זכויותיו של האב בבית המגורים עליה להגיש תובענה בעניין זה כפי שהורה בית המשפט בפסק הדין וכפי שעשתה בפועל.

35. הדרך המקובלת לחשב את רכיב המדור לקטין המתגורר בשני בתים היא בדרך של הערכת עלות סבירה של מדור בנסיבות וחלוקתה על פי יחס זמני השהות ויכולתם הכלכלית של ההורים (למשל: עמ"ש (מחוזי מרכז) 38131-07-21 י. ל נ' ש. א (10.04.2022)).

36. במקרה זה לא הוכח פער משמעותי בין היכולת הכלכלית של ההורים. עוד בפסק הדין נקבע כי ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חריגות, מה שעשוי לתמוך בכך כבר אז, וכפי שהראיתי לעיל, מאז וכך היום. בנתון זה, נוכח חלוקת זמני השהות השווה בין ההורים באופן שאף הוביל לביטול רכיב אחזקת המדור בתביעת האב, הרי שתביעתה של האם לדמי מדור נדחית.

     

     

     

    התוצאה

     

37. לסיכום, תביעתה של האם נדחית במלואה. תביעתו של האב מתקבלת רק בחלקה, כך שדמי המזונות יופחתו מסכום של 1,250 ₪ לסכום של 919 ₪ במונחי קרן.

38. לא אסיים מבלי להתייחס לעתירתו של האב להורות על השבת הסכומים ששילם לאם מאז השתנו זמני השהות. אם אבחן מהו הסכום המדובר הרי שזמני השהות התקבעו בחודש יוני 2024 (התביעה הוגשה בחודש יולי 2024), מה שמעמיד את מספר החודשים מאז השתוו זמני השהות על 22. הפער החודשי במונחי קרן הוא 1,102 ₪ (הפחתה של 662 ₪ במזונות שני הקטינים ובנוסף הפחתה של 440 ₪ דמי אחזקת מדור), ובסה"כ הסכום הוא 24,244 ₪.

39. בית המשפט העליון לימדנו כך "כידוע, שיעור דמי מזונות הקטינים שבהם חב אדם ניתן לשינוי במקרים המתאימים. זאת ועוד, הפסיקה הכירה בכך שלעיתים הפחתת חוב המזונות החודשי תחול גם בדיעבד, ביחס לדמי מזונות שבהם חב אדם בתקופה שקדמה לתאריך הקביעה השיפוטית. יחד עם זאת, הפסיקה הוסיפה וקבעה "מבחן נסיבתי לעניין השבת מזונות ששולמו ביתר, המותיר לבית המשפט שיקול דעת לעניין השבת מזונות ששולמו ביתר, אך קובע כי.... ייעשה הדבר במשורה... בגדר קביעתו, חזר בית המשפט על העיקרון שלפיו, השיקול המרכזי שינחה את בית המשפט בסוגיה זו יהיה השפעת החזרת המזונות על רווחת בן הזוג והילדים" (בע"מ 7845/19 פלוני נ' פלונית (2.12.2020)‏‏. במקרה זה מדובר בדמי מזונות ואחזקת מדור שיש להניח שנצרכו והם בבחינת 'מזונות שנאכלו', מה גם שריכוז הסכומים לכדי סך של 24,244 ש"ח והשבתם או קיזוזם מתשלום שוטף, עשוי, מתוך מכלול החומר שעמד לפניי בהליך וכפי שהתרשמתי במהלכו, לפגוע ברווחת הקטינים ובכלכלת ביתה של האם. מטעמים אלו, פסק דין זה יחול מכאן והלאה, ללא השבה. היינו ממועד התשלום הקרוב ישלם האב סך של 919 ₪ לכל אחד משני הקטינים מוצמד על פי מנגנון ההצמדה למדד המחירים לצרכן שנקבע בסעיף 8.5 לפסק הדין.

40. נוכח התוצאה אליה הגעתי, כאשר תביעת האם נדחתה ותביעת האב התקבלה רק בחלקה, איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

     

    ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"ו, 13 אפריל 2026, בהעדר הצדדים.