פס"ד בתביעה לביטול מזונות קטינות

 עניינו של פסק דין זה, תביעה לביטול דמי מזונות בנותיהן הקטינות של הצדדים, בנות 14 ו-12, זאת מחמת העובדה כי הן אינן מצויות בקשר עם התובע אביהן.

תמצית טענות התובע

1. הצדדים נפרדו כאשר הבת הקטינה י' הייתה בת 6 שנים והבת הקטינה ע' הייתה בת 4 שנים. מאז הפרידה, עשה התובע מאמצים רבים לשמר ולחדש את הקשר עם בנותיו. בתסקיר מיום 24.11.24, שהוגש במסגרת הליך קודם (35818-02-23), נקבע כי הנתבעת היא זו אשר משפיעה על הקטינות.

    

2. לדברי התובע, סרבנות הקשר מצד הקטינות אינה נובעת עקב התנהלותו, אלא עקב וכתוצאה מהתנהלות הנתבעת. לדבריו, שנים של הסתה, העולה כדי ניכור הורי, גרמו למצב זה. מהלך השנים ניסה התובע לקיים קשר עם בנותיו בדרכים שונות, כולל השתתפות בטיפולים משפחתיים, ואולם, הנתבעת לא שיתפה פעולה באופן מלא, ומסרים שליליים שהועברו לקטינות, גרמו להן לחשוש מפניו ולהתרחק ממנו. לדבריו, הנתבעת "מושכת בחוטים" ומנחה את הקטינות כיצד לנהוג.

    

3. התובע סובל מאוד מהמצב הקיים, הוא רואה בתביעה הנוכחית "אחד האמצעים האחרונים" שנותרו לו כדי לשנות את המצב, וסבור כי הטלת סנקציה של ביטול או הפחתה במזונות תחיש את מידת ואופן שיתוף הפעולה מצד הקטינות ו/או הנתבעת.

    

4. הנתבעת פועלת בניגוד לחובה המוטלת על כל הורה לעודד קשר בין ילדיו להורה האחר, התנהלותה פוגעת בנפשן של הקטינות ובזכותן לקשר בריא עם שני הוריהן. לטענתו, אין זה צודק להמשיך ולחייב אותו בתשלום מזונות כאשר הוא מנוע מליצור קשר עם בנותיו.

   תמצית טענות הנתבעת

5. התביעה "טורדנית וקנטרנית", אינה מגלה עילה, ומהווה "שימוש לרעה בהליכי משפט". רק לפני זמן קצר, ביום 4.8.2024, ניתן פסק דין הדוחה תביעה קודמת של התובע להפחתת מזונות, שהתבססה על טענות דומות. וכן כאלו הנוגעות למצבו הכלכלי. לאחר שתביעתו הקודמת נדחתה, פונה כעת התובע, ומגיש תביעה חדשה, כאשר חלק מהטיעונים שונה, אך המטרה זהה: ביטול מזונות הקטינות והתנערות מחובותיו כאב.

    

6. התובע "מגדיל ועושה" כאשר הוא תולה בקטינות את האשם בהיעדר הקשר. התובע נטש את הקטינות לפני למעלה משש וחצי שנים, באוקטובר 2018, כשהן היו בנות 6 ו-4. התובע לא שיתף פעולה בהליך יישוב הסכסוך, נמנע מלקיים הידברות בעניין הקטינות ונעלם מחייהן למשך ארבעה חודשים, למרות ששכר דירה באותו רחוב. התובע התעלם מהליך בו נקטה לצורך הסדרת הקשר, לא הגיש כתב הגנה, ולבסוף ניתן כנגדו פסק דין בהיעדר הגנה בו לא נקבעו זמני שהות. מאז, ובמשך כחמש שנים, הוא לא נקט בהליך כלשהו לחידוש קשר עם הקטינות. במסגרת הליך אחר המליץ בית המשפט לתובע לנקוט בהליך לחידוש קשר, אך הוא בחר שלא לעשות זאת.

    

7. התובע ממילא אינו משלם דמי מזונות עבור בנותיו הקטינות, משך שנים רבות התחמק והתנער מהתשלום, ונקט בכל תחבולה אפשרית כדי למנוע את אכיפת פסק הדין למזונות. בין היתר, ביצע התובע שינוי מקום עבודתו, הפקדת שכרו בחשבונות צדדים שלישיים, ואף פתיחה בהליכי חדלות פירעון, הכל על מנת להציגו כחסר כל. נכון למועד הגשת התביעה, לתובע חוב בתיק ההוצאה לפועל, שיתרתו כ- 290,000 ש"ח.

    

8. הליך לקיום קשר החל רק בפברואר 2023, חצי שנה לאחר שהתובע הגיש תביעה לביטול/הפחתת מזונות בספטמבר 2022, ורק לאחר שבית המשפט הבהיר לו את חשיבות העניין. הקטינות שיתפו פעולה במכון "**" במשך כחודש וחצי, אך התובע פעל בניגוד להנחיות המטפלת וגרם לקטינות לאבד אמון בו ובתהליך. ביום 23.1.25, זמן קצר לפני הגשת התביעה הנוכחית, ניתנו המלצות של גורמים מטפלים לקטינות לקבל טיפול פרטני ולצדדים לפנות לתיאום הורי. על אף שהקטינה הקטינה י' רק החלה בטיפול פרטני, והקטינה הקטינה ע' טרם החלה, כבר כעת הגיש התובע את התביעה, מבלי ליתן הזדמנות להליך הטיפולי. האשם בנתק הארוך רובץ לפתחו של התובע, והוא מסרב לקבל אחריות ומאשים את כלל הגורמים.

    

   ההליכים הקודמים:

    

9. תיק י"ס 66454-07-19 – בהעדר שיתוף פעולה, ניתנה החלטה למזונות זמניים, תוך שכבר שם מתואר כי התובע אינו פוגש בבנות.

    

10. תיק ה"ט 60091-03-21 – בקשה לצו הגנה אותה הגישה הנתבעת. מדברי הנתבעת בדיון שהתקיים ביום 31/3/21 עולה כי התובע אינו בקשר עם בנותיו, מגיע מידי פעם, ולא באופן סדיר. בדיון שהתקיים לפניי ביום 7/4/21 נשאל התובע מדוע אינו פוגש בבנותיו. לדבריו, הוא נקלע לבעיות כלכליות, ואין לו אפשרות לשכור שירותי עו"ד [עמ' 4 ש' 22]. כבר אז, התובע מאשר כי אינו פוגש את בנותיו מזה שנתיים וחצי [עמ' 5 ש' 17], כלומר משנת 2019. בהחלטה שניתנה באותו יום, הסביר בית המשפט לתובע כי עליו לשקול להגיש הליך מתאים לחידוש הקשר.

     

11. תלה"מ 56222-07-20 – תביעה אותה הגישה הנתבעת [כאן], במטרה להסדיר את נושא זמני השהות והאחריות ההורית. הנתבע [התובע כאן], לא התגונן, וביום 7/2/21 ניתן כנגדו פס"ד בהעדר ללא קביעת זמני שהות.

     

12. תלה"מ 56200-07-20 – תביעה למזונות הקטינות אותה הגישה הנתבעת [כאן]. הנתבע [התובע כאן], לא התגונן, וביום 7/2/21 ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה.

     

13. י"ס 11383-06-22 - הליך בו פתח התובע [כאן], אשר נסגר ביום 18/8/22.

     

14. תלה"מ 41371-09-22 – תביעה לביטול מזונות הקטינות בטענות שונות, הנוגעות אף הן להעדר זמני שהות, וכן בגין שינוי נסיבות עקב מצבו הכלכלי הנטען, ומנגד מצבה הכלכלי של הנתבעת. ביום 4/8/24 ניתן בתיק פסק דין, אשר דוחה את טענות התובע בעניין שינוי נסיבות נטען.

     

15. תלה"מ 35818-02-23 – תביעה אותה הגיש התובע [כאן], לקביעת זמני שהות עם בנותיו הקטינות. בדיון שהתקיים ביום 11/6/25, הבהיר בית המשפט לתובע כי לנוכח הנתק הממושך [מעל 5 שנים], עם בנותיו, יש מקום לפנות להליך טיפולי לשם חידוש הקשר. התובע התבקש להודיע עמדתו, ולאחר שלא ניתנה הסכמתו, ביום 15/7/25 נמחקה התביעה.

     

16. מצאתי לנכון להביא את כלל ההליכים הקודמים בין הצדדים, על מנת להבהיר כי התובע מכיר היטב את מהות ההליך המשפטי ובוחר כרצונו האם לשתף פעולה אם לאו. בנוסף, כי התובע אינו בקשר עם בנותיו מאז שנת 2019 לערך, זאת למרות הסברים מפורשים אותם קיבל מבית המשפט אודות חשיבות העניין והדרכים הפתוחות לפניו לקידום הנושא, כאשר ניתן להתרשם בבירור מההליכים הקודמים כי התובע הוא זה שניתק את הקשר עת עזב את בית המשפחה, וכי לא בוצעו על ידו מאמצים מיוחדים כנדרש לשם חידוש הקשר.

     

17. התיק נקבע לשמיעת ראיות, וביום 4/2/26 נשמעה עדותה של המטפלת הגב' סאלי רוס ביארי. לדבריה, הטיפול אצלה נמשך מחודש נובמבר 23 ועד ספטמבר 24, ושני ההורים הגיעו למפגשים [עמ' 3 ש' 21]. לדבריה, הנתבעת אינה רואה יתרון במעורבותו של התובע בחיי הקטינות והיא מאוד חוששת מהמפגש שלו עמן. למרות זאת שיתפה פעולה בהתאם להוראות המטפלת. התובע פעל בניגוד להוראות המטפלת והגיע לאירוע סוף שנה למרות אמירה ברורה מצידה. לאחר אותו אירוע סירבו הבנות לשוב לתהליך, והוא הופסק.

     

     

    הכלל המשפטי

     

18. סעיף 9 לחוק דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 קובע כדלקמן:

    "רשאי בית המשפט, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו".

     

19. עירוב הקטינים בפרטי הסכסוך, צורת ההתייחסות של מי מההורים כלפי ההורה האחר באוזני הילדים, העברת מסרים גלויים וסמויים שהורים מעבירים לילדים במודע או שלא במודע בדבר נסיבות הגירושין ומהלכם, כל אלו, משפיעים על הילדים בצורה זו או אחרת. לא פעם הילדים לוקחים צד ומנתקים קשר עם ההורה השני, בין אם בשל הסתה של ההורה המשמורן, או בשל סיבה אחרת, שאינה תלויה דווקא בהתנהגות ההורה המשמורן.

     

20. בפסיקה נקבע, כי להתנהגות מרדנית של הקטין, באי ציות לזמני השהות וקשר עם האב, עשויות להיות השלכות לעניין המזונות, עד כדי צמצום החבות במזונות ילדים כולה או מקצתה (ראו: ע"א 1880/04 קטן נ' קטן פ"ד מט (1)215.). יש לציין ולהדגיש כי בהתאם לפסיקה, לא כל מקרה של התנהגות מחפירה של ילד כלפי הוריו יביא לשלילת מזונותיו. במסגרת שיקול דעתו מאזן בית המשפט בין הזכויות והחובות של הצדדים, במסגרת עקרון העל של "טובת הקטין", לפיו אפילו אם הקטין הינו קטין מרדן, אין להביאו לחרפת רעב. (ראו: ע"א 199/77 חריר נ' חריר, פ"ד לב (1) 458). נקבע, כי שלילת המזונות היא צעד קיצוני אשר יש להימנע ממנו, אלא אם קיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן.

     

21. בפסיקה נקבעו שני תנאים מצטברים, בהתקיימם תבוטל חובת תשלום מזונות ילדים מפאת מרידת קטינים בקשר עם האב. תנאים אלה הם:

    • קיומה של הוראת בית משפט המחייבת את הקטינים בקיום הקשר.

    • הסיבה אשר בגינה מתקיימת סרבנות קשר היא בשל התנהגות הקטינים ולא בשל נסיבות אחרות המצדיקות לכאורה את הסרבנות (ראו: ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) 215; ע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו(1) 289; ע"א 574/83 חג'ג' נ' חג'ג', פ"ד לח(3) 331; ע"א 66/84 למברג נ' למברג, פ"ד לח(3) 315; ע"מ(י-ם) 513/09 פלונית נ' פלוני ; תמ"ש(חי) 42858-03-10 האב נ' האם).

       

22. ע"פ ההלכה, בית המשפט לא ימהר לפטור הורה ממזונות ילד "מרדן". ניתוח הפסיקה מראה כי מגמת בית המשפט העליון היא צמצום תוצאת הלכת "בן מרדן" באופן שפטור ממזונות עשוי לעמוד לאב רק במקרים קיצוניים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים" (ראו: רע"א 3461/10 פלוני נ' פלונית). שימוש בסנקציה של ביטול מזונות כדי להשפיע על ילד שיפגוש את הורהו, ספק אם זו הדרך לקרב לב ילד אל אביו, או שמא יש בכך אף להעמיק הקרע ביניהם (ראו: ע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פ"ד כג(1) 309; ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) 215; עמ"ש(ת"א) 49073/98 א.ח. נ' ח.א.).

     

23. בענייננו, אין מחלוקת כי קיים נתק ממושך בין האב לקטינות. המחלוקת העיקרית הינה מי סיכל את קיומו של הקשר, והאם אכן סרבנות הבנות נובעת אך ורק עקב פעולות אותן ביצעה הנתבעת ו/או מרצונן האמיתי והעצמאי, או שמא קיימת אשמה למצב זה מצד התובע.

     

     

24. לאחר עיון בכלל החומר המצוי בתיק, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות. אנמק.

     

25. לא מצאתי כי מתקיימים היסודות המצדיקים מתן פטור ממזונות הילדים. מעיון בתיק זה ובתיקים הקשורים, לא הוכח כי האם עירבה את הילדים בהליכים. כאמור לעיל, מכלל הנתונים עולה תמונה לפיה האב לא פעל בהתאם לחובתו, והותיר את הנטל כולו על האם, זאת לפני שנים רבות וסמוך לפרידה.

     

26. האב זנח את הקשר עם בנותיו לאורך שנים, ולא הוכיח כי ננקטו מצדו פעולות לשיפור וטיפול בנתק, כך על פני שנים רבות. האב לא נקט באמת ובתמים בצעדים לחידוש הקשר. במידה ואכן, כטענתו, היה רוצה לחדש את הקשר, היה נוקט בהליך לאכיפת זמני שהות, ולא ממתין שנים כה רבות.

     

27. לא ניתן להגדיר מי מהילדים כמרדן, ואינני סבור כי הוכחה הסתה מצד האם, ולו לכאורה. כאמור, בהתאם להלכה, בית המשפט לא ימהר לפטור הורה ממזונות ילד "מרדן", זאת בפרט מקום בו בית משפט מתרשם שהאב לא עשה מצדו כל הנחוץ כדי לקדם קשר עם ילדיו.

     

28. עוד הבאתי בחשבון את העובדה כי התובע ממילא אינו נושא במזונות הקטינות, וכי הוא חייב לנתבעת מאות אלפי שקלים בגין אי תשלום. כידוע, צד להליך המשפטי הטוען לשינוי מזונות, עליו לבוא לבית המשפט בידיים נקיות ובתום לב. במקרה בו התובע מבקש לבטל את דמי המזונות, אותם הוא ממילא אינו משלם, לא ניתן לומר כי פנייתו נעשית בתום לב. בעניין תמ"ש 55411-11-12 [משפחה מרכז], הבעתי דעתי לפיה: ".....דומני כי התנהלותו של התובע מלמדת כי פנייתו לבית המשפט נעשתה בחוסר תום לב, ובהעדר ניקיון כפיים. אינני יכול לקבל עמדה של חייב במזונות אשר פונה בתביעה להפחתת הסכום שנפסק, כאשר מנגד הוא אינו טורח לשלם, אף לא את הסכום המינימאלי ביותר, עבור כלכלת ילדו. אין מדובר בסכסוך רכושי מסחרי, ועל התובע להפנים כי חובתו כאב, הנה בראש ובראשונה לדאוג לכלכלת בתו הקטינה. העובדה כי התובע הצליח שנים כה רבות להתחמק מתשלום מזונות, מחזקת את התחושה כי מדובר באדם מניפולטיבי, מתוחכם, אשר אינו בוחל במאום לשם השגת מטרותיו.". עוד יצוין כי התובע מיוצג באופן פרטי, ולפיכך, מצבו הכלכלי אינו כה קשה כנטען על ידו. בעניין זה קבעה הפסיקה כי "מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד ערבון...." [ראה דברי כבוד השופטת סלע בש"א [חי'] 12898/06].

     

29. התביעה נדחית.

     

30. לאחר ששקלתי אופן התנהלות הצדדים, ורוחב היריעה שנפרשה, לרבות העובדה כי מדובר בהליך שני באותו עניין, וכי הנתבעת נאלצה לשכור שירותי עו"ד, ומנגד, את ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, אשר חסך זמן שיפוטי, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ברף המתון, ובסך של 25,000 ₪.

     

31. זכות ערעור כחוק.

     

32. מותר לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

    המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק.

    ניתן היום, י"ט אלול תשפ"ו, 01 ספטמבר 2026, בהעדר הצדדים.