פס"ד בתביעה רכושית ביחס לדירה

לפני תביעה בה עותרת התובעת להצהיר כי היא זכאית להיות בעלים של מחצית הזכויות בנכס הרשום על שם הנתבע (להלן – הנכס/הדירה), בהינתן שנרכש במהלך התקופה בה היו ידועים בציבור לטענתה, וכן כוונת הצדדים כי יהיה משותף; עוד עותרת כי לאחר הכרה בזכותה זו יבוצע פירוק שיתוף בדירה.

1. התובעת גרושה ולה ארבעה ילדים, מנכ"לית בחברת -------; הנתבע רווק ו--- במקצועו. הצדדים שניהם מגיעים מתוך המגזר החרדי. לצדדים אין ילדים משותפים.

    

2. הנתבע כהן, ונתון זה הינו רלוונטי לעניינו. הצדדים שניהם הצהירו כי לא יכלו להינשא האחד לשנייה, נוכח האיסור החל על כהן להינשא לגרושה.

    

3. היכרותם של הצדדים הייתה בשנת 2016, עת התגוררו בשכנות בעיר ----- ונרקמה ביניהם מערכת יחסים. בפברואר 2021 עברה התובעת להתגורר עם ילדיה ב------, ולאחר מספר חודשים, באפריל 2021 עבר הנתבע להתגורר עימם בדירתה השכורה (סעיף 9 לכתב תביעתה סעיף 4 לתצהירה) .

    

4. בחודש נובמבר 2021, כחצי שנה לאחר מעבר המגורים של הנתבע עם התובעת, רכש הנתבע את הנכס שבמחלוקת, ביישוב --- נכס הידוע כגוש ---- חלקה ---- מאת חברת --------.

    

5. מדובר בנכס שנרכש לצרכי השקעה, ועלותו עמדה על סך של 1,130,000 ₪. מקורות המימון היו מהון ראשוני של הנתבע בסכום של כ 300,000 ₪ והיתרה שולמה באמצעות הלוואת משכנתה, שנלקחה על ידי הנתבע והחזרה החודשי שולם על ידו. הדירה הושכרה ודמי השכירות שולמו לחשבונו של הנתבע, אשר אף העיד כי היה פער להשלמה בין דמי השכירות לסכום השבת הלוואת המשכנתא.

    

6. בסמוך למועד זה אף נטל הנתבע הלוואה מאת הוריו (להלן – ההלוואה). הוריו העבירו לו סכום של 100,000 ₪ כאשר לטענת הנתבע מתוך סכום זה 40,000 ₪ ניתנו במתנה. בין צדדים מחלוקת לעניין מטרת ההלוואה ואופן השבתה וסוגיה זו תדון בהמשך.