פלונית נ' פלוני

החלטה בבקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטינות בגילים 10 וחצי, 8 ו – 5 וחצי.

1. הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2009. בחודש 3/2022 הפרידו את מגוריהם באופן שהמשיב עבר להתגורר בדירה משלו, ומאז הצדדים קיימו הליך גישור ומו"מ. המבקשת עובדת כ[...] והמשיב [...]. שני הצדדים טוענים כי הליך הגישור הניב הסכמות ומטילים האחד על האחר את האשמה לסיכול ההסכמות ופתיחת ההליכים המשפטיים. מטענות שני הצדדים עולה עוד כי חלוקת זמני השהות תופסת נפח ניכר בסכסוך. אציין בהקשר זה כי לצד התובענה דנן פתחה המבקשת בתביעה לעניין הקטינים במסגרתה ניתנו החלטות זמניות (להלן – "ההליך המקביל").

    

2. לטענת המבקשת היקף משרתה 80%, והיא משתכרת סך של כ - 14,000 ₪ (נטו, כולל שעות נוספות לדבריה). קצבת הילדים בסך 663 ₪ מופקדת לקופת חסכון לקטינות. לדבריה, במועד הפירוד המשיב השתכר 17,000 ₪ - 19,000 ₪ ומאז פועל להפחתת הכנסתו. הצדדים חלקו את הכספים שבחשבון המשותף, וכל אחד מהצדדים משך כ – 39,000 ₪ מהחשבון. לטענתה נטלה הלוואה בשיעור 30,000 ₪ (החזר בסך כ – 1,400 ₪) מבנק "מזרחי-טפחות", והלוואה נוספת בשיעור 5,000 ₪ ממקום העבודה (החזר של כ – 415 ₪). לדבריה נושאת עוד בהחזר המשכנתא בשיעור 1,540 ₪ לחודש (החל מחודש 3/2024).

3. את הוצאות המדור העמידה המבקשת ע"ס 3,358 ₪ (כולל משכנתא). את צרכי הקטינות ע"ס 3,750 ₪ כל אחת (סה"כ 11,250 ₪). בנוסף מנתה בבקשתה צרכים שלא תלויי שהות לכאורה, בסך 1,695 ₪ עבור הבנות [הצעירות] ו 1,895 ₪ עבור [הבת הבכורה] (סה"כ 5,285 ₪). בנוסף מונה המבקשת הוצאות עבור חוגים, צהרונים, קייטנה ועוד, ועותרת לחיוב המשיב במחצית הוצאות החינוך והבריאות החריגות. לטענתה בכתב התביעה יש לפסוק את המזונות הזמניים החל מחודש 3/2024, בו לטענתה הופסק השימוש בחשבון המשותף.

    

4. המשיב כופר בכל המיוחס לו. לדבריו שיעור הכנסתו הממוצע כ – 18,700 ₪, בעוד שכרה הממוצע של המבקשת כ – 17,500 ₪. לדבריו, בעוד המבקשת עובדת במשרה בשיעור 80%, כ – 4 ימים בשבוע, הוא עובד במשרה מלאה. הוא נושא בהוצאות מדור בשיעור 4,670 ₪, מתוכם 3,500 ₪ עבור דמי שכירות. הצדדים הפרידו מגוריהם ומלוא המיטלטלין נותרו בידי המבקשת. הוא נדרש לרכוש ריהוט וציוד מלא לצרכיו וצרכי הקטינים. לדבריו הצדדים מקיימים חלוקת זמנים שווה, והוא נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינות. כמו כן, המבקשת אכן נושאת בהחזר המשכנתא, אך רק מחודש מרץ 2024, עד אז ומאז פרידת הצדדים, נשאו בהחזר המשכנתא בחלקים שווים, בעת שהמשיב נדרש במקביל לשלם שכר דירה למגוריו. כיום המבקשת נושאת במלוא ההחזר בסך 1,540 ₪, בעוד הוא נושא בשכ"ד בסך 3,500 ₪ ובהוצאות אחזקת מדור. המשיב מוסיף כי בנוסף לכך המבקשת מתגוררת מזה שנתיים בדירת הצדדים מבלי לשאת בדמי שימוש, למעט בהחזר המשכנתא כאמור. לדבריו, לא בכדי המבקשת לא הגישה תביעה לעניין הרכוש, הואיל ואין לה תמריץ לעשות כן במצב הנוכחי. לדבריו עוד שווי דירת הצדדים נשום על ידי שמאי לפני כשנתיים בסך של 2.4 מיליון ₪. המשיב מוסיף כי הוא נושא בגפו בחשבון הטלפון הסלולרי לקטינות, רוכש מתנות לימי הולדת ועוד. את צרכי הקטינות הנקובים בבקשה מוצא המשיב מופרזים.

    

   דיון והכרעה

    

5. תקנה 31 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 מנחה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לפסוק מזונות זמניים, ומטרתו של סעד זמני זה, "היא להבטיח את טובתו של הקטין, צרכיו ומימוש האחריות ההורית בתקופה הזמנית".