תיק צבאי: ערעור (מעצרים) 104/16 ח/XXX טור' י' ג' נ' התובע הצבאי הראשי

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתנה בתיק מטכ"ל (מחוזי) 671/16 (סא"ל רונן שור – שופט) ביום 4.9.2016. הערעור התקבל.

ה ח ל ט ה

רקע

1. כנגד טוראי י' ג', המערער, הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות מיחידת מיטב, למשך 1,553 ימים, שהסתיימו עם מעצרו, ביום 28.8.2016.
2. עם הגשת כתב האישום עתרה התביעה הצבאית להורות על מעצרו הממשי של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. ההגנה התנגדה לבקשת התביעה ועתרה לשחרר את המערער לחלופת מעצר במיטב.
3. בית הדין קמא הנכבד נענה לבקשת התביעה והורה להאריך את מעצרו הממשי של המערער עד לתום ההליכים בעניינו. ההגנה לא השלימה עם החלטת בית הדין קמא ומכאן הערעור שלפני.

נימוקי בית הדין קמא

4. בהחלטתו, הבהיר בית הדין קמא הנכבד, כי ההגנה לא חלקה על חוקיות גיוסו של המערער ומשכך נקודת המוצא לדיון הייתה, כי המערער גויס כדין. עיקר טענות ההגנה נסב סביב עמדתה, כי נפלו פגמים בחומר הראיות, בכל הנוגע להוכחת מודעותו של המערער לחובתו להתייצב לשירות צבאי, בתקופה המנויה בכתב האישום.
5. אשר למסד הראייתי הלכאורי בעניין זה, פירט בית הדין קמא הנכבד כדלקמן:

"הנאשם, יליד 1990, הצהיר בשנת 2007 על לימודיו בישיבה תורנית והליכי גיוסו נדחו. כיוון שלא הסדיר לאחר מכן את מעמדו, חרף שיחות עם בני משפחתו, בוטל מעמדו כבן ישיבה ואושר גיוסו מכוח סעיף 12 לחוק שירות ביטחון... לנאשם נשלח בדואר רשום צו התייצבות לשירות ביטחון לחודש מרץ 2010. לנאשם אף הובהר במכתב נפרד, כי אם לא יגיע עד למועד גיוסו ללשכה לא ניתן יהיה לדון במעמד 'תורתו אומנותו' מחדש. כיוון שלא התייצב לגיוס נשלח מכתב בדואר רשום לנאשם, לפיו הוצאה כנגדו פקודת מעצר וכי עליו להתייצב באופן מיידי בלשכת הגיוס. הנאשם הוכרז אף כמשתמט גיוס. בעניינו של הנאשם אף חל צו פוקד כללי, המורה להתייצב בחודש מרץ 2010.

בחודש יולי 2011 נעצר הנאשם. באמרה שמסר הודה במיוחס לו, וטען כי נעדר משירות בשל חובות כספיים וכי עזרתו נדרשת בבית ועל-כן אינו יכול לשרת. כן ציין, כי אורח חייו אינו מתאים לשירות בצבא, למד בפועל בישיבה הגם שלא היה רשום בה. פרקליט עריקים הורה על העמדתו לדין משמעתי וגיוסו כמשתמט אושר. הוא קיבל צו קליטה ליחידת מיטב אך לא התייצב והחל שוב בנפקדות. בשיחות עם אמו בחודשים אוגוסט- ספטמבר 2011 עלה, כי הנאשם אינו מעוניין לשרת בשל רקעו הדתי. נערך ביקור בביתו וככל הנראה מצוי בישיבה. 

הנאשם נעצר בשנית בחודש מאי 2012. באמרה שמסר הודה במיוחס לו וטען כי אינו מעוניין להתגייס שכן 'יש לי דברים מהעבר שמפריעים לי לזה' וכי הגיוס נוגד את אורח חייו מכיוון שהוא לומד בכולל. אז הורה סגן פרקליט עריקים על העמדתו של הנאשם לדין משמעתי. הנאשם נשפט ונדון למחבוש בפועל. חרף הוראה להתייצב במיטב, עם סיום ריצוי עונשו, החל הנאשם בהיעדרותו הנוכחית. בשיחה שנערכה עם אמו בחודש מאי 2012 מסרה, כי אינה יודעת מדוע בנה נפקד אך כי נדרש לעבוד בכדי לסייע כספית למשפחתו, ואמרה כי תמסור לבנה שיגיע בהקדם ללשכת הגיוס.  בביקור שנערך בביתו בחודש יוני 2012 עלה, כי הנאשם אכן גר בכתובת האמורה, אך איש מבני משפחתו לא נכח ומשכך הושאר מכתב.

לאחר מעצרו הנוכחי הכחיש הנאשם כי השתמט משירות וטען כי נאמר לו בישיבה שיסדירו את מעמדו וכך סבר. הוא לומד בכולל, גר עם משפחתו בביתו ולא קיבל מכתב מהצבא. לדבריו, לא ידע כי עליו להתייצב לשירות ולא פנה לצבא".

6. בהמשך, בכל הנוגע לשאלת המעצר, ציין בית הדין קמא הנכבד בהחלטתו את הדברים הבאים:

"קיימות ראיות לכאורה, לפיהן הנאשם היה מודע למעמדו, נשפט בדין משמעתי ולאחר סיום ריצוי עונשו התבקש להתייצב ביחידת מיטב, אך נעדר מן השירות...כעת טוען הנאשם, לראשונה, כי לאחר סיום ריצוי עונשו המשמעתי בפעם הקודמת, בשנת 2012, פנה אל ראש הכולל בו למד בכדי שמעמדו יוסדר. ההגנה הציגה מסמך (שאינו נושא תאריך) מראש הכולל ... לפיו הנאשם לומד במקום מאז שנת 2012 ... לדברי ראש הכולל, לאחר שחרורו של הנאשם ממעצרו פנה ראש הכולל לאחראים בוועד הישיבות בכדי להסדיר את מעמדו של הנאשם. נמסר לראש הכולל, כי הנאשם יכול להמשיך ללמוד בכולל ללא הפרעה וכך הודיע לנאשם. ההגנה סבורה, כי הנושא לא נחקר לעומקו ומשכך יש לקבל את גרסת הנאשם בסוגיה השנויה במחלוקת. לעת הזאת, אינני יכול לקבל את הטענה.