תיק צבאי: ע"ת /42/16 התובע הצבאי הראשי נ' ק/XXX רס"ל ליטל צברי

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי חיל האוויר שניתן בתיק ח"א (תעבורה) 92/16 (סא"ל אחסאן חלבי – שופט) ביום 3.8.2016. הערעור (קולת העונש) התקבל חלקית.

1. רס"ל ליטל צברי, המשיבה, נתנה את הדין לפני בית הדין הצבאי לתעבורה, מחוז שיפוטי ח"א, על עבירה שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר, לפי תקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. המשיבה הורשעה, על-פי הודאתה, בכך שנהגה בדרך בין עירונית, שבה המהירות המותרת היא 80 קמ"ש, במהירות של 127 קמ"ש.
2. בית הדין קמא הנכבד השית על המשיבה 15 ימי פסילה של רישיון הנהיגה הצבאי והאזרחי בפועל, החל מיום 7.8.2016, בניכוי ההתליה המנהלתית של רישיון הנהיגה הצבאי למשך 20 ימים; 3 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 600 ש"ח.

התביעה לא השלימה עם מידת העונש ועתרה להוסיף לו רכיב של מאסר מותנה ולהחמיר ברכיב הפסילה בפועל.

 פסק דינו של בית דין קמא

3. בית הדין קמא הנכבד סקר את נסיבותיה האישיות של המשיבה ונסיבות המקרה, כפי שפורטו על ידה –

"הנאשמת ציינה בדבריה כי היא מחזיקה ברישיון נהיגה מזה 5 שנים ואין לחובתה הרשעות קודמות בתחום התעבורה. עוד ציינה הנאשמת כי באותה העת הייתה במסגרת תפקיד חדש ומיהרה לבסיס, כאשר מדובר בכביש ישר ושומם לדבריה. עוד מסרה הנאשמת כי בעקבות העבירה נקטה במהלכים בתוך היחידה בדמות הקמת סיירת בטיחות וכן העברת מהלכי שיעור בנושאי בטיחות בדרכים. באשר לנסיבות האישיות ציינה הנאשמת כי אביה מוגדר כנכה והיא מסייעת בניידות, כאשר אחיה מצוי בשירות צבאי ואח נוסף השתחרר לאחרונה מן השירות הצבאי".

4. אשר לעונש, נקבע כי -

"מדובר בחריגה מופרזת ממהירות הנסיעה המותרת באופן כזה שמקימה סיכון משמעותי, גם אם בכוח, ליתר משתמשי הדרך. מן הטעם הזה נקבע בפסיקה המנחה כי הכלל במקרים כגון אלו הוא הטלת עונש של פסילת רישיונות בפועל לצד פסילת רישיונות על תנאי וקנס כספי.

סברתי לנכון למתן במידה מסויימת את משך הפסילה לאור הודאת הנאשמת וקבלת האחריות שהתבטאה גם בצעדים מעשיים מטעמה, ולאור העבר הנקי והנסיבות האישיות. כן נתתי דעתי לאמור לחוות דעתו של מפקדה של הנאשמת הן בכל הנוגע לתפקודה הטוב והן באשר לצורך באחזקת רישיון נהיגה על ידה לביצוע תפקידה".

טיעוניהם של הצדדים בערעור