תיק מספר 12-06014-11-4, בנק **** (הזוכה בתיק 11-00240-11-8) נ' פלוני (החייב 1) ואח'

: | גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל חדרה
12-06014-11-4
19.9.2016
בפני הרשם:
איתי כרמי

- נגד -
המבקש:
בנק **** (הזוכה בתיק 11-00240-11-8)
עו"ד משה כהן
המשיבים:
1. פלוני (החייב 1)
2. אלמונית (חייבת 2)
3. כונס הנכסים עו"ד ****

עו"ד שגית אברג'יל
עו"ד יפעת רובינפלד
החלטה
 

בתיק למימוש משכנתה הגיעו הצדדים להסדר פירעון החוב בחסות כונס הנכסים. בהתאם, ההליכים נגד הבטוחה עוכבו. במצב דברים זה, זוכה רגיל, אשר הטיל עיקול על הנכס, מבקש לפעול למימושו ולגביית החוב כלפיו, בין אם באמצעות כונס הנכסים שמונה ובין אם במינוי בא כוחו  לכונס נכסים. מהו הדין במקרה זה?

זו השאלה שלפניי.

 

רקע

  1. זהו תיק למימוש דירת מגורים בעפולה (להלן - הנכס).
  2. לאחר שנמסרה לחייבים אזהרה וחוב הפיגורים לא סולק, מונה ביום 14.12.2011 כונס נכסים. זמן מה לאחר מכן, ובעוד ההליכים מתנהלים, פנו החייבים לוועדה המיוחדת לפי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב – 1992 (להלן – הוועדה) בבקשה לפריסת החוב. הוועדה אישרה פריסה בתנאים ואולם החייבים לא עמדו בתנאים שנקבעו. בנסיבות אלו הגיש הכונס בקשה לפינוי וזו נעתרה. זמן קצר לפני מועד הפינוי הגיעו הצדדים להסדר שמנע את ההליך. מאז ועד היום עומדים החייבים בהסדר וכונס הנכסים מעדכן מעת לעת בדבר.

 

הבקשה ועמדות הצדדים

  1. ביום 16.3.2016 הגיש צד ג, הזוכה בתיק הוצאה לפועל 11-00240-11-8 (להלן – התיק האחר), המתנהל נגד החייב 1 כאן, בקשה להתמנות כונס נכסים למימוש הנכס. בהחלטה מנומקת (שניתנה בתיק האחר) מפי כב' הרשם ש' ג'ובראן, נדחתה בקשתו, ובין היתר הוטעם כי אין מקום להורות כן שעה שבתיק שלפניי מונה כונס נכסים ולא ברור איזו תועלת תצמח מההליך בפרט נוכח העבודה שהתיק מתנהל נגד החייב 1 בלבד. במסגרת אותה החלטה הופנה הזוכה בתיק האחר להגיש בקשתו כאן.
  2. ביום 3.5.2016 הגיש צד ג בקשה להורות על שחרור כונס הנכסים בתיק זה, ולמנות תחתיו את בא כוחו. תמצית טענתו של צד ג היתה כי כונס הנכסים יושב באפס מעשה, ובכך פוגם בזכויותיהם של הנושים האחרים.
  3. למקרא הבקשה הוריתי על העברתה לתגובת כונס הנכסים, אשר מסר בתגובתו כי החייבים פנו לזוכה בבקשה לפריסת החוב וכי הם משלמים תשלומי ניסיון. נכון לעת הזו טרם בוצעה פריסה בהלוואת החייבים שכן הם טרם עמדו בכל תנאי הפריסה. עם זאת, לאור שיתוף הפעולה מצד החייבים, אין הזוכה פועל למימוש הנכס. הכונס מסר בתגובתו כי אין בכוונת הזוכה למנוע מצד ג לפעול לגביית החוב כלפיו וזאת מבלי שתיפגענה זכויותיו. הכונס הוסיף כי צד ג לא מסר בבקשתו כיצד בכוונתו לפעול, מהי התועלת שתצמח מכך, ובפרט נוכח הקושי הטמון בהיותו נושה החייב 1 בלבד שהנו בעלים של מחצית מהזכויות בנכס.
  4. לאחר שעיינתי בבקשת צד ג ובתגובת כונס הנכסים, הוריתי על העברת הבקשה והתגובה לה לחייבים, לשם קבלת עמדתם. בפועל הוגשה עמדתו של החייב 1 בלבד. החייב ציין כי הוא מקפיד לשלם במסגרת ההסדר עם הזוכה המובטח סך של 2,500 ₪ בכל חודש וכי בעבר שילם בנוסף לסכום זה גם לפי צו חיוב בתשלומים בתיק איחוד. במהלך חודש מאי 2013 לקה החייב באירוע מוחי שהותירו משותק בפלג גופו הימני ומתקשה בדיבור. החייב אושפז לשיקום בבית לוינשטיין והוכר נכה בשיעור 100%. החייב מוסיף כי הוא גרוש ומתגורר עם שני בניו. הבן הבכור עובד כשליח במסעדה, משתכר סך של 4,000 ש"ח בחודש ומסייע ככל יכולתו. הבן הצעיר חייל. בשעות היום מועסקת בביתו של החייב מטפלת. חובותיו של החייב מסתכמים בסך של 81,000 ש"ח (ללא חוב המשכנתה). לחייב אין נכס חלופי וכל משאלתו היא כי הנכס לא ימומש. החייב הפנה לפסיקה מתאימה וטען כי שעה שהזוכה המובטח שבע רצון מהסדר התשלומים עמו, הכונס מנוע מלנקוט בהליכי מימוש. החייב ציין כי הוא אינו מנסה להתחמק מתשלום חובותיו והוא מוכן לפעול בתיקיו האחרים או לחלופין להגיש בקשה מחודשת לאיחוד תיקים. מימוש הנכס בנסיבות העניין יהיה לא מידתי, לא מוסרי ופוגע הרבה מעבר לפגיעה בזכות יסוד קניינית. בנתונים אלו וכל עוד יקפיד לעמוד בהסדר, כך החייב, אין מקום להמשיך במימוש הנכס.

 

דיון והכרעה

  1. מעשה יום ביומו מתמנים כונסי נכסים בלשכות ההוצאה לפועל, ופותחים בהליך שתוצאתו אינה מימוש הנכס דווקא, אלא סילוק החוב כלפי הזוכה המובטח בדרך של הסדר. זוהי הדרך המועדפת, שכן מימוש הנכס אינו המטרה כי אם אמצעי לסילוק החוב. אם החוב נפרע מבלי לממש את הנכס, באמצעי שחומרתו פחותה, הרי זו היתה כוונת המחוקק. די אם אפנה בהקשר זה לסעיף 8(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 (להלן החוק) הקובע "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור".
  2. עד כאן אין כל קושי, ואולם מה קורה כאשר לחייב חובות נוספים, רגילים, שאינם נפרעים? בפסיקה התעוררה פעם אחר פעם שאלת היקף חובותיו של כונס נכסים בתיק למימוש משכון או משכנתה ביחס לזוכים רגילים. השאלה עלתה ביתר שאת בנסיבות בהן הכונס הגיע להסדר בתיק בו מונה, ההליכים עוכבו ואילו הזוכים המעקלים בתיקים האחרים נחסמו מלנקוט הליכים.

 

הפסיקה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>