תיק הוצל"פ מס': 531563-03-17

לפני בקשת הזוכה לביצוע עיקולים בטרם מסירת אזהרה לחייב בתיק שנפתח לאחרונה.

הזוכה תומכת בקשתה דנא על טענות וחששות כמפורט בהרחבה בבקשתה), וכן על החלטת כב' המותב ו' רביב בבקשה דומה ובנימוקים דומים, בתיק אחר - 5134430217 (להלן: "התיק האחר") - המנהלת הזוכה אל מול אותו חייב ממש.

הזוכה ציינה כי הינה מצרפת ההחלטה של כב' המותב רביב לבקשה דנא.

למותר להעיר כי ההחלטה לא צורפה, אם בשגגה אם שלא.

לאור זאת, מצאתי לנכון לאתר ההחלטה ולעיין בתיק האחר.

מהעיון בתיק האחר הסתבר לי, כי הזוכה נמנעה מלציין, שבתיק האחר הוגשה התנגדות החייב, ואף נתקבלה ע"י המותב האחר, והליכים עוכבו מנימוקים שמפורטים בבקשה, בין היתר על רקע מחלוקות נוספות בין הצדדים, עובר להתנהלות המתוארת ע"י הזוכה, מהטעם שאפשר שישנו מאזן חיובים הדדי אחר מהמתואר ע"י הזוכה, שבסמכות כב' ביהמ"ש להכריע בו.

ולו בשל אי הגילוי הנ"ל עולות תהיות ותמיהות קשות, וספק בעיני, אם יש להיעתר לבקשה, מאותם נימוקים ממש שפורטו בהחלטה על בקשת ההתנגדות שהגיש החייב בתיק האחר (שם כאמור הוטל עיקול בטרם אזהרה, אף היה מימוש, הוגשה התנגדות, והוחלט על עיכוב הליכים).

לדידי די בכך, בפרט, משדרך המלך היא נקיטת הליכים כנגד חייב לאחר המצאת אזהרה כדין (וכל היתר - בגדר חריג).

יש בכך אף ללמד על הזהירות הראויה שנדרש לנקוט בה בבקשות ב"טרם".