תיק הוצל"פ מס' 01-10721-14-7 הזוכה נ' החייבת

לפני בקשה בטענת פרעתי לפי סעיף 19 א' לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967.

העובדות הצריכות לענין ושאינן במחלוקת:

א.  תיק זה נפתח ביום 26.1.14 לביצועו של הסכם יחסי ממון אשר נחתם ביום 9.3.08 במסגרתו נקבע בן היתר בסעיף 10 כי סכום כספי אשר ישולם על ידי הזוכה לידי צד ג' לצורך פירעון חוב של החייבת יהוו הלוואה, עם החלטת הצדדים לסיים את חיי הנישואין.

ב. עובר לנישואיהם של החייבת והזוכה עבדה החייבת אצל מר XXX ממנו הודתה כי גנבה עשרות אלפי שקלים ועל פי הסכם ביניהם סוכם עם מר XXX כי חלק מן הסכום יושב לו באופן שלא יתבע את החייבת ולא יגיש נגדה תלונה בעתיד.

ג. בהחלטתה מיום 27.1.14 אישרה כב' הרשמת אליהו לזוכה לפתוח התיק על סך של 50,000 ש"ח מכוח סעיף 10 להסכם יחסי הממון.

ד. בסעיף 10 להסכם יחסי הממון נקבע כדלקמן:

"חוב מיוחד"

10.  למען הסר ספק מובהר כי בטרם הנישואין היה קיים לXXX חוב אצל מר XXX בסך של 50,000 ש"ח מתוכו שולמו על ידי XXX 10,000 ש"ח דרך של הלוואה לXXX.

סכום זה וכן כל סכום אחר הנועד לכסות הלוואה זו יוחזר לXXX עד ליום 1.4.10 או במקרה שאחד מבני הזוג יחליט חו"ח כי חיי הנישואין כשלו והוא מעונין בפירוד/גירושין וכל זאת על פי המוקדם מבין השניים. למען הסר ספק מוסכם כי החזר ההלוואה יעשה בכתב על ידי אישור מXXX ובחתימתו.

כל סכום שאושר כי נתקבל מאת XXX המגובה בחתימתו של מקבל הכספים (הנושה או הנהנה) ייחשב כסכום הלוואה לXXX. ומוסכם כי  די באישור בכתב מאת הנושה שקיבל את הכספים כדי להוות ראיה טובה להוכחת ההלוואה.

תמצית טענות החייבת:

א. לטענת החייבת לא קיים לה כל חוב שכן הזוכה לא שילם עבורה מעבר לסך של 10,000 ש"ח למר XXX אלא היה צינור להעברת הכספים למר XXX בלבד.