תיק 1050837/1 בירור יוחסין

עניינו של פסק דין זה בבקשת המבקש, [נ' כהן], כי בית הדין יתיר לו לשאת אשה גרושה.

תיאור העובדות

אבי המבקש מר [ש' כהן] נישא לאם המבקש מרת [מ'] כדת משה וישראל על ידי הרבנות המקומית בנהריה. לאבי אביו של המבקש מר [פ'] ז"ל היו תשעה ילדים חלקם כיום שומרי מצוות ולהם אף בנים חרדים וכולם מוחזקים בכהונה. המבקש הדגיש כי סבו קבור בחלקת כהנים ובעבר הוא עצמו עלה לתורה ככהן. עם זאת לא נשא את כפיו מעולם מחוסר ידיעה.

המבקש הוסיף כי גם אבי אמו מר [ח'] מוחזק לכהן אך סבו [ח'] נשא אשה גרושה בשם [ש'] באמצעות הרבנות בחולון. לדבריו הסבתא [ש'] התארסה תחילה שלא ברצונה למר [ס'] ולאחר זמן התגרשה ממנו ומשכך היתה 'גרושה מהאירוסין' בשעה שנישאה לסבו [ח'] המוחזק לכהן. מנישואין פסולים אלו נולדו שלוש בנות, אחת מהם היא [מ'] הנזכרת, אמו של המבקש.

לאור האמור טען המבקש כי אמו [מ'] היא חללה שהרי נולדה מנישואי כהן וגרושה. משכך הם פני הדברים נמצא שגם אביו [ש' כהן] לא יכול היה לשאת את אמו כדין, ומשעשה כן נמצא שהמבקש חלל ולכך יש להתיר לו לשאת אשה גרושה.

הופיעו גם אחיות אם המבקש [מ'] ו[...], שאף הם נולדו מנישואי [ח'] ו[ש'], וחזרו שוב על עיקרי הדברים הנזכרים. לדבריהם, רק לאחר נישואי אביהם לגרושה אמרו לו מכרים כי אביו היה כהן ושמו [א' מ'] הכהן.

עוד ציינה [מ'] בתו של [ח'], כי לא ערכה לבנה הבכור פדיון הבן מאחר שידעה שאביה [ח'] הוא כהן. עם זאת המבקש ודודותיו לא הציגו כל ראיה כי אכן אמו של המבקש היתה גרושה בטרם נישאה לאביהם.

גם במרשם האוכלוסין לא צוין כלל כי אם המבקש [ש'] הנזכרת התגרשה אי פעם ומשכך לא ניתן לאמת את טענות המבקש. אכן בהשתדלותם הנמרצת של עובדי בית הדין המסורים הרב שמואל פריי והרב זאב ברמן כבר למחרת הדיון הוצג בבית הדין תיק הנישואין של [ח'] ו[ש'] הנזכרים.

והנה מהעיון בתיק עולה כי אכן הגברת [ש'] התגרשה ממר [ס'] בבית הדין בחיפה ביום כ"ט טבת תשכ"א (17.1.61) על ידי הרב רפאל עבו זצ"ל. לא זו אף זו בראש תעודת הגירושין מופיע 'תעודת גירושין מאירוסין'.

אמור מעתה, כי אכן טענות המבקש עולות בקנה אחד עם האמת ונמצא כי סבו [ח'] נשא אשה גרושה ומשכך אמו היא חללה שנישאה לכהן ולפיכך אף הוא עצמו חלל ויכול לשאת אשה גרושה.

אלא שאם כנים אנחנו, היא גופא קשיא, איך הרבנות המקומית אפשרה ל[ח'] הכהן לשאת אשה גרושה ובפרט במקום שתעודת הגירושין צורפה לתיק הנישואין. אולם אחר העיון בתיק כולו נמצא אישור נוסף מרב שאינו מוכר בזה הלשון:

'הנני מאשר בזה כי [ח' חס'] הוא איננו כהן לפי מיטב הכרתי שאני מכיר אותם'.

לאור האמור נמצא כי אכן לא היתה כל מניעה ש[ח'] ישא את אשתו [ש'] מאחר שבשעת הנישואין הציג אישור כי אינו כהן.

איברא, דאי הכי נפל פיתא בבירא עמיקתא (ראה שבת סו:) שהרי אם הסבא [ח'] אינו כהן נמצא שכדין נשא את אשתו [ש'], ומשכך גם ילדיהם ובכללם אם המבקש כשרים לכהונה ואינם חללים. ודוק מינה נמי שאבי המבקש [ש' כהן] כדין נשא את אשתו [מ'] שהיתה כשרה לכהונה ונמצא שאף המבקש כהן כשר הוא ואסור בגרושה.

מברור שערך בית הדין עם סבו של המבקש, [ח'] הנזכר, נמצא כי אביו של [ח'] נפטר על פניו כאשר הוא עצמו היה בגיל שנה ונקבר בתימן. בגיל שבע עלה [ח'] לארץ עם אמו שהזדהתה בשם משפחתה הקודם [חס']. לפיכך לא ידע כלל בשעת נישואיו כי הוא כהן האסור בגרושה.

שנים מספר לאחר נישואיו, כאשר התגורר בסמוך למכרים מבני העדה שהכירו את אביו מתימן, סיפרו לו כי הוא כהן ואף לאביו היו קוראים [א' מ' הכהן ה'].

לדברי [ח'] למרות שהוא אדם מאמין אך מאחר שגדל בקיבוץ אינו מופיע כלל בבית הכנסת ומשכך גם כיום דבר היותו כהן לא בא כלל לידי ביטוי. אכן למרות כל זאת ברור לו כי הוא כהן. משכך הם פני הדברים נדרש בית הדין להחלטה שלפנינו האם רשאי המבקש לשאת אשה גרושה.

דיון והכרעה