תחנת דלק נ' עירית אשדוד ואח'

פסק דין

פסק דין

1. העותרת מבקשת להורות למשיבים להתאים את תכנית הביצוע ו/או הסדרי התנועה ביציאה מתחנת תדלוק בעורף נמל אשדוד,למצב התכנוני התקף לטענתה ולפתוח מחדש את דרך היציאה מתחנת התדלוק.

2.לטענת העותרת:

א.תחנת הדלק נשוא הדיון פעלה במשך שנים עם דרך כניסה ודרך יציאה לכביש 41, ולאחרונה בוצעה חסימה בדרך היציאה בניגוד לתכנית החלה על המקום ללא כל עיגון חוקי.

דרך היציאה שנותרה הינה בדרך שירות צרה חסומה ברוב שעות היממה במשאית הממתינות לפריקה בשטחי המחסנים עד לצומת השתלבות עם הכביש הראשי. דרך זאת אינה מאפשרת יציאה אפקטיבית מהתחנה.

ב.על השטח חלה תכנית מס' 71/101/02/3א' לאיחוד וחלוקה שלא בהסכמה שקיבלה תוקף בשנת 2006 (נספחים ב', ב1, ב2 לעתירה). נספח התנועה שאושר במסגרת התכנית מציג יציאה מתוך מגרש תחנת התדלוק (נספח ג' לעתירה).

ג. במפגשים שהתקיימו הוברר שפתיחת היציאה מהתחנה מקובלת על מהנדסת העיר אשדוד (נספח ח' לעתירה), אך משנתבקש אישורה של משיבה 4, רשות התמרור המרכזית של משרד התחבורה לכך, לא ניתן אישור לכך.

ד. נספח התנועה האמור בו נקבעה דרך יציאה מהתחנה הינו בעל תוקף מנחה, אך מי שרשאי לסטות ממנו הינו מוסד התכנון הנותן את היתר הבניה, ויש לעשות כן רק בנסיבות מתאימות (עת"מ (י-ם) בראון רוני נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז ירושלים, תק-מח 2008(4) 3781, 2785), ובנסיבות הענין צריכים היו לאפשר לעותרת לטעון טענות בענין בטרם תבוצע החסימה.

ה.חסימת דרך היציאה דרך קבע אינה בגדר "הסדר תנועה" וניתן לעשותה רק לאחר דיון במוסדות התכנון באפשרות לסטיה מנספח התנועה (בג"ץ 7803/05, יוסף מושלין נ' שר התחבורה, תק-על 2006(1) 606).

ו.חסימת דרך היציאה הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

3.בתשובה לעתירה טענו משיבות 1 ו-3:

א.מדובר בעבודות המבוצעות על ידי משיבה 2 (חברת נמלי ישראל).

ב.התכנית החלה על המקום כוללת נספח תנועה מנחה בקנה מידה 1:5000 (סעיף 2.ה

לתקנון). כמו כן, יש הוראה בתכנית לפיה בקשות להיתרים בכל שטח התכנית ינתנו באישור הסדרי תנועה מפורטים על ידי רשויות התמרור המוסמכות (סעיף 9.12 לתקנון).

התכנית כוללת יצירת דרך גישה חדשה לשער הראשי של נמל היובל, המכונה כביש 41 החדש, שבו מתפצלת דרך ניר גלים למעין מזלג, שצידו הדרומי הינו כביש 41 הישן וצידו הצפוני הינו כביש 41 החדש, וזאת על מנת להסיט את התנועה של כלי הרכב הכבדים המגיעים אל הנמל ויוצאים ממנו ישירות לכיוון השער הראשי של הנמל.

בתאריך 17.3.04 ניתן לבקשת רשות הנמלים והרכבות, היתר בניה לביצוע עבודות פיתוח של השער הראשי לנמל היובל, שבמסגרת תנאיו נדרשו וניתנו אישורים מטעם מחלקת התשתיות בעירייה, רשות התמרור המקומית, משטרת ישראל ורשות התמרור המרכזית, לשינויים בהסדרי התנועה המתוכננים בכביש 41 הישן, כאשר שינויים אלו כוללים ביטול היציאה הקיימת מתחנת התדלוק אל כביש 41 הישן ויצירתה של יציאה חדשה בסמוך מאוד ליציאה הישנה, כ-100 מ' בהמשך.

כמו כן, נותרה על כנה יציאה נוספת אל כביש 41 הישן, שהינה מזרחית יותר (נספח ב' לכתב תגובה של משיבות 1 ו-3).

בתאריך 24.5.09 נשלח מכתבה של העותרת לעיריה שהתיחס לנזקים שנגרמים לה לכאורה כתוצאה מהחסימה הזמנית, ובעקבות הפניה הנ"ל, התקיימה פגישה ביום 2.6.09, בהשתתפות נציגי העותרת והמשיבים 1 – 3, בה נאמר שהצעת העותרת לפתיחת היציאה מקובלת עקרונית על העיריה, והיא תוגש לאישור משרד התחבורה.

כמו כן, התקיימה פגישה של הגורמים הנ"ל עם מהנדס תנועה במשרד התחבורה, מחוז דרום, ג'אבר עומר, שבה התנגד האחרון להצעת העותרת ביחס לדרך היציאה הסופית מסיבות בטיחותיות. בנוסף התנתה משטרת ישראל את אישורה להסדרי התנועה בהסכמת משרד התחבורה.

ג.יש לדחות את העתירה נגד המשיבות הנ"ל על הסף בשל העדר עילה, הואיל ואין כל עילה לעתירה נגד המשיבות הנ"ל שלא נטלו חלק בכל פעולה ואף סייעו לעותרת ככל שניתן, בשל אי צירוף משטרת ישראל לעתירה, בשל אי גילוי של כל העובדות הנוגעות לענין, בשל שיהוי, בשל מניעות ומעשה עשוי, וכן בנימוק שהדרך לתקיפת ההיתר היתה בדרך של ערר בפני ועדת הערר על פי חוק התכנון והבניה.