תחולת סעיף 11(ב) לחוק המזונות גם על מי שחל עליו דין אישי

כללי  :

בפניי ערעור על החלטות רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת מרים דזדמוני – יזדי,)  מיום 14.12.14 ומיום 29.7.14 בהן נדחתה בקשה בטענת פרעתי של המערער בכפוף להפחתת סך של 31,773 ₪ בגין הפרשי הריבית שנצברו עד למועד פתיחת התיק.

חזית המחלוקת בערעור היא תחולתו של סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)  (להלן "חוק המזונות") על מי שחל לגביו הדין האישי ודחיית טענת המבקש כי יש להעביר את העניין לבוררות.

בהחלטתה נשוא הערעור מיום 29.7.14 קבעה כב' הרשמת בין היתר כי הוראות ס' 11(ב) הנ"ל לחוק המזונות אינן חלות על מי שחל עליו הדין האישי  וזאת על סמך הוראות החוק המפורשות של סעיף 3 (א) סיפא לחוק המזונות קובע, כי הוראות החוק לא תחולנה על מי שמחויב במזונות ילדיו מכוח הדין האישי ופסיקה התומכת בעמדה זו.(עמ' 2 לפרוטוקול שם)

רקע והעובדות הצריכות לעניין  :

ביום 5.8.13 הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בירושלים פסק דינו של כב' ביה"ד הרבני האיזורי בירושלים מיום 2.12.02 אשר נתן תוקף של פס"ד להסכם גירושין בין הצדדים. (להלן "פסק הדין").

החיוב שהוגש לביצוע הינו הפרשי מזונות שנצברו במהלך השנים  2003 עד 2008 דהיינו לפני למעלה משנתיים מאז ניתן פסק הדין.

טענות הצדדים :

לטענת המערער שגתה כב' רשמת ההוצל"פ בקביעתה כי סעיף 11 (ב) הקובע כי " מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו , אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט " אינו חל על מי שיש לו דין אישי ובמקרה זה על הצדדים שהם יהודים  .