תורגמן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה להכיר בפגיעה בגב מיום 11/2/10 כתאונת עבודה.

להלן עובדות המקרה, כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:

1.התובעת ילידת 1951.

2.ביום 11.2.10 בעת עבודתה כסייעת בגן ילדים נתקלה בארגז קוביות, נפלה ונחבלה.

3.הנתבע הכיר בנפילתה של התובעת מיום 11.2.10 כ"תאונת עבודה" ואישר דמי פגיעה בגין האבחנות של חבלות בחזה, יד ימין וגב תחתון וזאת לתקופה מ- 16.2.10 ועד 19.2.10 על פי תעודות אי הכושר שהומצאו.

4.התובעת שבה לעבודתה, לטענתה, כשהיא סובלת עדיין מכאבי גב.

5.הנתבע דחה את תקופת אי הכושר הנוספת שהומצאה מ- 20.3.10 ועד 23.4.10 וזאת מהטעם שאי רצף שבין תעודות אי הכושר מנתק את הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי לבין תאונת העבודה שהוכרה.

מינוי מומחה רפואי

6.מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר דוד אנג'ל, אשר מסר חוות דעת מומחה בתאריך 12/5/11 ובה טען כדלקמן:

"א.הפגימות שנמצאו בגבה של התובעת הינן שינויים ניווניים בע"ש מותני, בלט בדיסק L2-3 ובקע בדיסקים מגובה L3 עד S1.

ברישומים במחלקת תאונות ב 16.2.10 מוזכרת חבלה ביד ובחזה. אין התייחסות לגב תחתון. הרישומים שמתייחסים לתקופת אי הכושר הנידונה (לאחר 20.3.10) מתייחסים לכאב גב תחתון.

לתובעת רישומים רבים מאד שקשורים לכאבי גב תחתון בשנים 09,08,07,02,01,99,98,88.

המצב של העדר התייחסות לגב תחתון ברישומים שסמוך לאחר האירוע, ולעומת זאת רישומים כה רבים שמעידים על כאבי גב תחתון כרוניים קודם לאירוע, אינו מתאים למקרה בו בלט או בקע דיסק מותני ארע או אף החמיר באירוע.

ב.להערכתי לכך אי הכושר שלאחר 20.3.10 קשור למצבה הקודם ולא לאירוע.

האירוע ביום 11.2.10 לא גרם או תרם לאי הכושר שלאחר 20.3.10".

7.ב"כ התובעת הודיע בתאריך 17.6.11 בכתב לבית הדין כי לאור חוות דעת המומחה, לפי אין קשר סיבתי בין תעודות אי הכושר שלאחר 20.3.10 לבין התאונה מיום 11.2.10 – מבקשת התובעת למחוק את תביעתה.

8.מחוות דעת המומחה, ד"ר דוד אנג'ל, עולה בבירור כי אין קשר סיבתי רפואי בין האירוע בעבודתה של התובעת ביום 11.2.10, לבין אי כושרה לעבוד מיום 20.3.10 עד 23.4.10 וכי מדובר בתהליך תחלואתי בלבד.

9.בנסיבות אלה – התביעה נדחית בזאת.

10.אין צו להוצאות.