תוקפו של הסכם שנערך בין בני זוג ידועים בציבור לאחר שנישאו

בשנות הארבעים לחייהם מצטלבות דרכיהם של איש ואישה והם הופכים לבני זוג.

בעוד האישה רווקה, העושה את צעדיה הראשונים בארץ כגיורת וכעולה חדשה, האיש ישראלי וותיק, גרוש ואב לשלושה ילדים.

יחסיהם מתהדקים והם חולקים מגורים משותפים בדירתה השכורה של האישה ב....

עקב פערים במצבם הכלכלי והאישי מחליטים הם לערוך הסכם שיסדיר את ענייניהם הרכושיים.

השניים פונים לנוטריון, המנסח הסכם עבורם ומוכתר כ"הסכם ממון" ואף מאמתו בחתימתו.

בחלוף ארבע שנים לערך באים בני הזוג בברית הנישואין, ועושים כן כדת משה וישראל.

בני הזוג עוברים להתגורר בעיר ...., ובמועד כתיבתן של שורות אלו, הם מתגוררים עדיין יחדיו בדירה שנרכשה במהלכם של הנישואין, והזכויות בה רשומות על שם התובעת בלבד.

למרבה הצער, נקלעו נישואיהם של הצדדים למשבר חריף, והאישה הקדימה ופנתה לבית המשפט בתביעה לסילוק ידו של האיש מדירת המגורים, ולאחריה פנה אף הוא בתביעה כנגדה במסגרתה עתר לסעדים שונים הנסובים סביב ענייני רכוש.

מה יעלה בגורל הרכוש או הזכויות שנצברו ע"י הצדדים או מי מהם מאז הפכו בני זוג, והאם יש בעובדת נישואיהם זה לזה כדי להכריע, בנסיבות המקרה דנא, גורל זה  – זוהי השאלה בה יעסוק פסק הדין שלפנינו.   

רקע כללי