תוקף הכתובה לאחר התחייבות למחול עליה אך ללא מחילה בפועל

 הנדון: תוקף הכתובה לאחר התחייבות למחול עליה אך ללא מחילה בפועל; דרך הדיון בבקשה לסתירת דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (ממוצאי שבת כ"ח בניסן תשפ"א – 10.4.21) שלפיו, האיש (המשיב) פטור מלשלם את דמי הכתובה. הנימוק לפסק הדין הוא שהאישה מחלה על כתובתה ומחילתה חלה.

בית דיננו ביקש את הבהרת בית הדין האזורי לטענה המרכזית שנטענה לפנינו, שהאישה חזרה בה מהתחייבותה בהסכם למחול על הכתובה ומשלא מחלה חיוב הכתובה עומד בתוקפו. ניתנה הבהרת בית הדין האזורי, שלצערנו אינה מתייחסת לשאלה ששאלנו, ההחלטה חוזרת על מה שנאמר בפסק הדין שלפיו הסכם הגירושין תקף. דא עקא: אף אם ההסכם תקף כל עוד לא בוטל, הרי האישה לא מחלה על כתובתה לא בבית המשפט ולא בבית הדין. וזוהי העילה המרכזית של הערעור, לפיכך עלינו לתת החלטתנו לגופו של ערעור.

נזכיר תחילה את העובדות בתיק זה.

ביום ה' באדר א' התשע"ט (10.2.19) אישר בית המשפט הסכם בין הצדדים שכותרתו 'הסכם שלום בית וממון'.

לאחר כחודשיים, ביום כ"ז באדר ב' התשע"ט (3.4.19), הגישו הצדדים בקשה משותפת לגירושין בכפוף להסכם שאושר. למרות הגשת הבקשה המשותפת סירבה האישה להתגרש, הבעל איים שיגיש תביעה בגין ביזיון בית המשפט, ובפועל התיק נסגר.

ביום ג' באלול התשע"ט (3.9.19) הגישה האישה תביעת גירושין שאליה כרכה את נושא הרכוש ותביעת כתובה ופיצויים. בכתב תביעתה העלתה טענות רבות כנגד הבעל והזכירה את ההסכם שנחתם בין הצדדים, לדבריה ההסכם נעשה במרמה ללא כוונה אמיתית לשלום בית, בכתב תביעתה העלתה גם טענה שהסכמי הממון עליהם חתמה עם הבעל נעשו במרמה, לדבריה, גם משום שבהסכם זה לא קיבלה את הזכויות הרכושיות המגיעות לה על פי החוק. משכך תבעה שבית הדין ידון בענייני הרכוש ויחייב את הבעל בכתובה ופיצויים.

הבעל הגיש בקשה לדחייה על הסף ולמחיקת כל התביעות מפני שכל העניינים הוכרעו וקיבלו תוקף של פסק דין בהסכם שאושר בבית המשפט. במקביל הגיש הבעל בבית המשפט תביעת נזיקין כנגד האישה בגין סרבנות גט.

בפרוטוקול הדיון שנערך בבית הדין האזורי ביום כ"ב בטבת התש"ף (19.1.20) נאמר:

האישה : אני לא מעוניינת כרגע להתגרש כי אני חסרת־כול. שייתן מה שצריך ונתגרש [...]

ב"כ האישה: ראשית, בהסכם האישה יצאה בלי כלום ושום דבר וגם לא ויתרה על הכתובה. גם היה פה הסכם שנקרא 'הסכם שלום בית ולחלופין ממון', הצדדים חתמו על זה ואישרו את זה רק בחודש פברואר 2019, בחודש מרץ, פחות מחודש אחרי הוא כבר לא היה בבית כשהכול כבר היה מתוכנן.

בית הדין: אני אמרתי בפירוש שעל הכתובה נדון אחרי הגט לא אישרתי שהיא ויתרה על כתובה.

בהחלטה שניתנה אחרי הדיון נקבע:

לצדדים הסכם שאושר בבית המשפט לשלום בית ולחילופין גירושין.

האישה תובעת גירושין וכתובה. היא פתחה גם תיק חלוקת רכוש אבל הובהר לה שככל שאושר הסכם בבית המשפט בית הדין לא יפתח את הדברים בשנית.

הבעל מסכים להתגרש וטוען שאין האישה זכאית לכתובה [...]

על כן על הצדדים להתגרש כאשר עניין הכתובה יידון לאחר סידור הגט.

הצדדים התגרשו בתאריך כ"ו בטבת התש"ף (23.1.20). לאחר מכן, בכ' בכסלו התשפ"א (6.12.20), התקיים דיון בסוגיית זכאות האישה לכתובה. בדיון זה הגדירה באת כוחה (דאז) של האישה את המחלוקת בין הצדדים:

בפני כבודכם מונחת תביעת האישה לכתובה, תוספתה ופיצויים [...] חמש מאות אלף ש"ח [...] חלוקת רכוש נמחק, אין עניין רכוש רק כתובה [...]