תוסיה כהן נ' כהן

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 12.4.10 שבה היו מעורבים, רכב התובעת ורכב הנתבע שמבוטח ע"י נתבעת מס' 2.

התובעת עותרת לתשלומים הבאים:

1.שכ"ט שמאי – 550 ₪.

2.נזק לרכב – 2,668 ₪.

3. ירידת ערך – 2,350 ₪.

4.הפסד זמן ונסיעות – 500 ₪.

סה"כ - 6,068 ₪.

גרסת התובעת הינה שהיא ישבה ברכב כאשר המנוע כבוי וחכתה לחזרת בתה מטיפול אצל פסיכולוג. היא חנתה במקום חניה חוקי עם קו אפור. היא ישבה וקראה ספר ופתאום הרגישה זעזוע של הרכב. היא הניחה שרכב הנתבע התנגש בה, מכיוון שרצה לעמוד ברווח שהיה מאחוריה ולהוריד נוסע.

התובעת הודתה שרכבה לא חנה צמוד למדרכה אלא החלק האחורי של הרכב בלט החוצה לכיוון הנתיב. הדבר ברור מהתמונות שהוגשו לביהמ"ש.

בכתב ההגנה נטען שהתובעת היתה עסוקה תוך תמרון להיכנס למקום חניה בעת התאונה. אולם, בעת הדיון, אמר הנתבע: "אני לא יכול לטעון שהיא נסעה רוורס, אין לי מושג. אני יודע שאני נסעתי קדימה ולא יודע מאיפה המכה. אני הייתי מאוד נסער, הרכב שלי הוא חדש". (עמ' 2 שורות 17-19 לפרו').

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי, ולהלן נימוקיי לכך:

1.דברי התובעת לגבי נסיבות התאונה היו ברורים ומשוכנעים. לעומת זאת, אין ביכולתו של הנתבע להסביר כיצד קרתה התאונה.

2.מקובלת עלי גרסת התובעת שהרכב שלה היה בעצירה מוחלטת בעת התאונה.

3.המסקנה המתבקשת היא, שהנתבע התנגש ברכב התובעת עקב חוסר תשומת לב או שיפוט לקוי.

4.מקום רכבה של התובעת אינו מהווה מכשול בדרכו של רכב הנוסע בנתיב.

מדובר באירוע באור יום וניתן היה מרחוק להבחין בכך שרכבה אינו עומד צמוד למדרכה ולהתחמק מהתנגשות איתה.

5.באשר לנזקים – לא הוכחו הוצאות נלוות בסך 500 ₪.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את נתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 5,568 ₪ + 350 ₪ הוצאות משפט. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ב אדר א תשע"א, 16 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.