תוכולי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

אני רואה קושי רב בכך שהחייב הגיש בקשתו לביטול פסק הדין מיום 28.2.13 רק למעלה מ-3 חודשים לאחר שניתן פסק הדין.

לא ניתן הסבר לכך, וכבר בכך יש לשמוט את בסיס הבקשה.

אין גם כל הסבר מדוע לא פעל החייב בהתאם להחלטה מיום 12.2.13 ולא מסר הסבר לאי המצאת המסמכים על ידו, וזאת קודם שניתן פסק הדין המבטל את ההליך, למרות שצוין במפורש באותה החלטה כי הדבר עלול להביא לביטול ההליך (העובדה כי המנהל המיוחד הסכים למתן ארכה לבחינת התנהלות החייב, אינה גורעת מכך שלביהמ"ש יש שיקול דעת עצמאי משלו, ובנושא המסמכים שלא הומצאו עת ארוכה מאד, נקבע על ידי פרק זמן מצומצם למתן הבהרה על ידי החייב , כשהחייב לא טרח להתייחס כלל להחלטה). יצוין כי המסמכים לא הומצאו משך תקופה ארוכה מאד (ר' למשל החלטה עוד מיום 29.11.11 שאיפשרה לחייב להמציא את המסמכים תוך 60 יום). עוד אפנה לכך שהחייב לא הגיש עת ארוכה מאד כלל דוחות למנהל המיוחד (ר' החלטה מיום 2.5.12).

כמו כן, ניתנו לחייב הזדמנויות רבות להסיר את מחדליו בתיק [ר' החלטות מיום 29.11.11, 24.4.12, 2.5.12 (החלטה שניה מאותו מועד)].

חרף כל זאת, לא פעל החייב בעניין זה, ויעידו על כך בקשות המנהל המיוחד.

גם אם נבודד את נושא התשלומים, הרי מחדליו של החייב השתרעו על נושאים רבים נוספים.

מחלת החייב והניתוח שעבר אינם יכולים להוות הסבר לכך, שכן שוחרר עוד ביום 20.3.12 מבית החולים.

לא ניתן להשלים עם כך שהמנהל המיוחד ובית המשפט "ידלקו" אחר החייב על מנת לגרום לו למלא אחר חובותיו שבהליך. הרצון והמוטיבציה צריכים לבוא מהחייב עצמו.

דברי הסנגוריה של ב"כ החייב על החייב הם בחלקם כלליים ביותר, וגם מקום בו מתייחס ב"כ החייב לחייב באופן אישי, אין דברי סנגוריה אלה יכולים לחפות על כך שמשך עת ארוכה (לפחות קרוב לשנה לאחר שחרורו מבית החולים, וגם בתקופה שמאז מתן צו הכינוס ועד אשפוזו) לא התנהל החייב כשורה במסגרת ההליך.

אציין עוד כי ההחלטות שצורפו בדבר רקע ההסתבכות של החייב, אינן מלמדות כי הרקע להסתבכות היה סחיטה באיומים (ולפחות לא הייתה זו הסיבה העיקרית לכך). עיקר העבירות בהן הורשע הנאשם נעברו כלפי אשת החייב, וההסתבכות הכלכלית של החייב החלה עוד קודם לביצוע עבירות אלה.

נוכח כל האמור לעיל מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר כי אין מקום להחזיר את הגלגל לאחור ולבטל את פסק הדין.

יחד עם זאת, ונוכח אותם דברי סנגוריה, והרקע של החייב, מצאתי מקום לקבוע כי חרף ביטול ההליכים עקב חוסר תום לב וניצול לרעה, יוכל החייב להגיש בקשה נוספת להכרזתו פושט רגל, וזאת לא לפני 1.9.14 (בחלוף כשנה וחצי מביטול ההליך), ובכפוף לתשלום חוב הפיגורים שנצבר בסך 5,000 ₪ (השמור לדברי ב"כ החייב בידיו), וזאת בתקוה שיעלה בידי החייב להפנים כי נדרשת התנהלות תקינה לחלוטין מצידו בהליך, וכך ינהג בהליך החדש אותו יגיש, אם יבחר להגישו.

ניתנה היום, כ' תשרי תשע"ד, 24 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: