תובענה לתשלום מזונות

בפני תובענה לתשלום מזונות שהגישה אישה, התובעת בתמש 16821/04 (להלן: " התובעת ו/או האישה"), וקטינה (להלן: " התובעת 2 ו/או הקטינה")  כנגד בעלה לשעבר ואביה (להלן: " הנתבע ו/או האיש") 16821/04); ותביעת הנתבע לביטול רטרואקטיבי של מזונות אישה (תמ"ש 16823/04).

ההליך המשפטי

1.         ביום 24.3.04 הגישה התובעת תביעת מזונות אישה וקטינה (תמש 16820/04) ותביעה רכושית (תמש  16820/04).

2.         בפסק דין מיום 31.5.07 הנתבע חויב בהשלמת מזונות האישה בסך 1,000 ש"ח לחודש, במזונות הקטינה בסך 1,800 ש"ח לחודש, במדור האשה והקטינה בסך 670$ לחודש. במועד זה ניתן גם פסק דין בתביעה הרכושית.

3.         הנתבע ערער על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי (ע"מ 1335/05). לטענתו,  לאחר מתן פסק הדין קבע ביה"ד הרבני, כי האישה אינה יהודיה. משכך, פסיקת מזונות התובעות על בסיס הדין העברי שגויה. 

4.         הערעור התקבל, ביהמ"ש המחוזי (כב' השופטת שטופמן) ביטל ביום 31.5.07את פסק הדין באומרו:

" אין זה נכון להשאיר על כנו את פסק דינו של ביהמ"ש קמא, המבוסס רובו ככולו על חיובים מן הדין העברי".

פסק הדין בוטל, אפוא, והתיק הוחזר לביהמ"ש לענייני משפחה להשלמת שמיעת הטיעונים.

5.         על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי הוגשה בר"ע לביהמ"ש העליון (בע"מ 5137/07). נטען, כי ביטול החיוב במזונות יצר "חלל פסיקתי", התובעות נותרו במצב כלכלי קשה, מחוסרות דיור, זאת עד שינתן פסק דין ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה אליו הוחזר התיק. ביהמ"ש העליון (כב' השופטת ארבל) קיבל את הערעור בקובעו כדלקמן:

" א. בהתייחס לחיוב בתשלומי המזונות והמדור, יוותר פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה על כנו עד מתן פסק דינו המחודש בנושא"

6.         ביום 14.1.08 נישואי הצדדים הותרו בהסכמה ע"י סגן הנשיא, כב' השופט שנהב (תמ"ש 016822/04).

7.         הצדדים הגישו כתבי בי"ד מתוקנים בתמ"ש 16821/04 ובנוסף הגיש הנתבע  תובענה שכותרתה "ביטול מזונות אשה, כולל ביטול רטרואקטיבי" (תמש 16823/04).

ואלה העובדות הצריכות לעניין

8.         התובעת והנתבע (להלן: " בני הזוג") נשאו זל"ז ביום 31.10.81 בנישואים אזרחיים ב..., רוסיה. מנישואיהם אלה נולדו להם שני ילדים: בן, בוגר ובת קטינה, ילידת 7.9.97.

9.         טרם עלייתם ארצה התובעת הייתה סטודנטית לכלכלה ומדעי המחשב והנתבע עסק בעיסוקים שונים, ובין היתר: במסחר, שירת בצבא, עבד במפעל ממשלתי לייצור נקניקים.

10.       בני הזוג, יחד עם אמו של הנתבע, עלו לישראל בשנת 1990 והשתקעו ב... התובעת למדה במכללת ...., ולאחר מכן החלה לעבוד בעירית ...; הנתבע עסק בעבודות שונות, כמו מכירת בשר לעולים מרוסיה (ישירות לבתים), עסק בתיווך ובמפעל "שטראוס" ובמקביל עשה עסקים גם ברוסיה.

11.       כשנה לאחר העליה לישראל, רכשו בני הזוג יחד עם אם הנתבע, דירה בת שלושה חדרים. זכויות הבעלות בדירה נרשמו ע"ש בנ"ז ואימו של הנתבע, בחלקים שווים.

12.       בשנת 1996 המשפחה עברה להתגורר בשכירות בעיר .... הדירה ב.. נמכרה, ובמקומה נרכשה דירה ב..., אשר הזכויות בה נרשמו, בחלקים שווים, ע"ש בני הזוג ואמו של הנתבע. בנ"ז רכשו דירת מגורים נוספת ב.... בשלב זה, ובשל מניעה לרישום הזכויות בדירה ע"ש הרוכש, הנתבע הסתפק בייפוי כוח לטובתו, תוך ציפיה כי רישום הזכויות יתאפשר בעוד מספר שנים. באותו אופן נרכשו מאוחר יותר שתי דירות נוספות ב... וב.... בכל המקרים ייפוי הכוח ניתן לטובת הנתבע בלבד.

13.       הדירה ב... הושכרה, הנתבע עוסק בהשכרתה וגובה את דמי השכירות.

14.       עם לידת הקטינה בשנת 1997, התובעת הפסיקה לעבוד והייתה עסוקה בגידול הילדים המשותפים. בחודש ינואר 2000 התובעת החלה לעבוד במכללה ל..., שם עובדת עד היום.