תובענה למזונות בין בנות זוג

בפני תובענה לחיוב הנתבעת, בת זוגה לשעבר של התובעת 1, במזונות בנה הקטין של התובעת1– התובע 2 – (להלן: "הקטין") אשר נולד באמצעות תרומת זרע של צד שלישי.

• העובדות הצריכות לעניין:

1. הצדדים הכירו באמצעות אתר הכרויות ברשת האינטרנט ביום 20.1.2008, וניהלו מערכת יחסים רומנטית שנמשכה כשנתיים וחצי.
2. כאשר הכירו הצדדים, הייתה הנתבעת אם חד הורית לשתי קטינות, תאומות, אשר נולדו באמצעות תרומת זרע. ואילו לתובעת לא היו ילדים.
3. ביום 8.10.2009 ילדה התובעת את הקטין, נשוא תובענה זו, שאין לו כל קשר ביולוגי לנתבעת או לבנותיה.

טענות התובעת:

4. כבר בבסיס ההיכרות בין הצדדים עמד נושא הבאת ילד משותף לעולם. נושא אשר היווה ההחלטה המשמעותית ביותר עליו התבסס הקשר הרומנטי בין הצדדים ומה שגרם לביסוסו המהיר.
5. התובעת הסתמכה על הבטחה מפורשת של הנתבעת כי הן יביאו יחד לעולם ילד אשר הנתבעת תהא שותפה מלאה בכלכלתו ופרנסתו ותדאג יחד עימה לכל מחסורו ועל התובעת לעמוד בהבטחתה.
6. הנתבעת נתנה את הסכמתה מכללא להולדת הקטין ולנשיאה בהוצאותיו בכך שליוותה את התובעת בכל חודשי ההיריון, דאגה לכל מחסורה וטיפלה בה כבת זוג אידיאלית, וגם בהמשך נוצר קשר הורי בין הנתבעת לקטין.

טענות הנתבעת:

7. ניסיונות התובעת להרות החלו קודם להיכרות הצדדים וללא קשר להיכרות זו והנתבעת מעולם לא הבטיחה או הסכימה לזון או לכלכל את הקטין לא במפורש ולא מכללא ולא עשתה כן בפועל  ולא מוטל עליה כל חיוב חוזי או אחר לזון את הקטין.
8. גם בהמשך לא נוצר קשר הורי בין הנתבעת לבנה של התובעת. הצדדים אכן ניסו למסד את הקשר הזוגי ביניהן באמצעות הסכם לחיים משותפים. ניסיון אשר לא צלח והביא לפירוק הקשר הזוגי. הדבר היחיד עליו הסכימו הצדדים הוא העדר חיוב הדדי במזונות הקטין  ובנותיה של הנתבעת.

• דיון והכרעה:

9. שני הצדדים הינם יהודים ואולם בענייננו אין כל רלוונטיות לדין האישי היינו, הדין העברי, שהרי, כידוע, אין הדין העברי מכיר ביחסים חד מיניים.
10. גם סעיף 3(ב) לחוק המזונות, הקובע מזונות אזרחיים, אינו רלוונטי שכן, אין קשר ביולוגי בין הקטין לבין בת הזוג- הנתבעת [ר' סעיף 3א(א) לחוק המזונות].
11. כידוע, אין דיני המשפחה ממצים את כל מכלול היחסים המשפטיים בין בני משפחה, על אחת כמה וכמה בין שאינם בני משפחה. חוק המזונות אינו שולל אפשרות של שימוש בדיני החוזים הכלליים, במקרים בהם אין דיני המשפחה נותנים מענה דרוש, בעיקר ל"משפחות לא שמרניות". [ר' לעניין זה, דברי כב' הנשיא (בדימ') ברק ברע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני ואח',פ"ד נח(2), 213, עמ' 228-229; ר' גם ע"א 449/79 סלמה נ' סלמה, פורסם בנבו- 18.2.80 דברי כב' השופטת שטמר בתמ"ש 22050-06-11 ר.ס נ' ע.ר [פורסם בנבו-13.5.12].