תובענה להכרה בכוונת שיתוף ספציפי

לוז  המחלוקת בין הצדדים במסגרת ההליך שלפני הוא עתירת התובעת להכיר בכוונת שיתוף ספציפי בקשר עם דירתו של הנתבע.

רקע כללי ודיוני

1. העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת:

א.           הצדדים נישאו זה לזו ביום 19.7.06. עוד קודם לכן, ניהלו הצדדים קשר זוגי (על כך, ככלל, לא היתה מחלוקת ; להבנתי, אין מחלוקת כי עסקינן בנישואין ראשונים לצדדים שניהם).

ב.            מנישואי הצדדים נולדו להם שלושה ילדים, כולם עדיין קטינים: מ', ילידת 2006 ; א', יליד 2013, ואו', יליד 2013 אף הוא.

ג.            התובעת מועסקת כשכירה בקופת חולים ---, והתובע הוא ספר, שכיום מועסק כשכיר הגם שבעברו גם עיסוק כעצמאי. 

ד.            בין הצדדים התגלע סכסוך שבעקבותיו הגישה האם לבית משפט זה, לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, שלוש תביעות: תביעה למשמורת וזמני שהות (תלה"מ 44321-04-17) ; תביעת מזונות (תלה"מ 44310-04-17) ותובענה רכושית, היא התובענה נושא פסק דין זה.

ה.           אין כפי הנראה מחלוקת כי מועד הקרע הוא מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, 25.10.16 (זאת חרף טענת האם בסיכומיה כי מועד הקרע הוא בחודש אפריל 2017, הוא מועד הגשת התובענות ; לעניין זה ראו גם צו מוסכם מיום 25.9.17). אף אין כפי הנראה מחלוקת כי במהלך שנת 2014 התגלע בין הצדדים סכסוך בעקבותיו הוגש הליך לבית הדין הרבני על ידי הנתבע, אלא שהצדדים שבו לחיות בשלום בית עד למועד הקרע.

ו.            עד עתה ממשיכים הצדדים וילדיהם להתגורר תחת אותה קורת גג.

ז.            הצדדים מנהלים מאז שנת 2011 בשנים האחרונות חשבון משותף, עת הצטרפה התובעת לחשבונו של הנתבע וסגרה את חשבונה (ראו עמ' 22 לפרוטוקול).

ח.           כפי הנראה אין מחלוקת כי משטר הרכוש הנוהג בין הצדדים  - לכל הפחות במהלך השנים האחרונות - הוא ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון" ; ראו גם בעמ' 59 לפרוטוקול). לצד זאת, האב טוען כי נהגה בין הצדדים בעבר, בטרם איחוד החשבונות, הפרדה רכושית.