תו"ח 43185-09-11 מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום נ' שמקה ואח',תו"ח 43392-09-11 מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום נ' לוי ואח',תו"ח 43125-09-11 מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום נ' שמידט ואח'

מונחות בפניי שתי בקשות לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה וצו הפסקת השימוש, אשר האחת מהן הוגשה על ידי הנאשם 1 ביום 4.11.14, והאחרת הוגשה על ידי הנאשמים 2 ו-3 ביום 30.11.14.

בצד הבקשה שהגיש הנאשם 1, הגיש זה האחרון בקשה נוספת להארכת מועד להגשת הבקשה לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה, וזאת על רקע העובדה כי בקשתו הוגשה בחלוף המועד הקבוע בתקנה 2(א) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט-2008 (להלן: "התקנות").

הנאשם 1 ציין בבקשתו להארכת מועד, כי "בשל תקופת החגים אשר הינה תקופה עמוסה, ואשר חלה בסמוך לכניסת הצווים לתוקף, חל עיכוב שאינו תלוי במבקש בהכנת התכניות, הגשתן ואישורן" (ס' 7 לבקשה).

בהחלטתי מיום 4.11.14 קבעתי כי חרף האמור בבקשה, לא מצאתי טעם טוב מדוע הוגשה הבקשה לדחיית מועד ביצוע הצווים אך עתה. זאת, מאחר שעיכוב בהכנת תכניות כנטען, אינו בגדר עילה מחוורת לפי התקנות, שיש בה כדי להצדיק אי הגשת הבקשה במועד.

בפרט נכון הדבר שעה שבפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, מיום 2.9.14, דחה כב' השופט פרסקי את הערעור שהוגש על פסק דינו של בימ"ש השלום, ביחס להכרעת הדין וגזר הדין גם יחד, תוך שנקבע כי אך 'לפנים משורת הדין', ביהמ"ש רואה לדחות מועד כניסתם לתוקף של הצווים עד ליום 26.10.14 (עפ"א 45720-05-14 שמקה נ' מדינת ישראל).

מכל מקום, קבעתי כי הבקשות יידונו אחר צירוף תגובת המאשימה.

ביום 26.11.14 הגיש ב"כ המאשימה תגובתו, במסגרתה ציין כי הוא מתנגד לבקשה, בשל מספר טעמים מצטברים, אשר די בכל אחד מהם כדי להוביל לדחיית הבקשה.

לטענת ב"כ המאשימה, מועד הגשת הבקשה אינו הולם את המועד שנקבע בתקנה 2(א) לתקנות, ובה בעת, הוא חורג מהמועד שנקבע בגזר הדין, שם הובהר כי ככל שתוגש בקשה נוספת, על הנאשם 1 יהא להגישה "עד כחודש לפני מועד כניסת צו ההריסה לתוקף" (עמ' 56 לגזר הדין מיום 2.4.14 שורות 13-16).

נוכח זאת, ובהינתן תקנה 6 לתקנות, הקובעת כי :"בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו", נטען כי די בכך לדחות הבקשה.