תו"ב 9266-10-10 ועדה מקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם נ' איוב ואח'

בישיבת יום 29.10.14 הודיע הסנגור כי "אין מחלוקת לגבי העובדות" אלא מדובר בטיעון משפטי בלבד ולכן ביקש שתינתן הכרעת דין בהתאם לסיכומים בכתב שיוגשו.

בהתאם הגישו הצדדים סיכומים מהם עולה כי למעשה הסנגור אינו מסכים לעובדות כתב האישום וכן טוען טענות עובדתיות אותן יש להוכיח.

כך למשל צוין בכתב אישום כי הנאשמות נידונו בתיק פלילי והסנגור טוען שמדובר היה בבקשה לפי סעיף 212 ; בכתב האישום צוין כי בית המשפט "ציווה על הנאשמות להרוס את המבנה" (סעיף 4) ואילו הסנגור טוען כי הצו שותק ולא ציווה על הנאשמות דבר.

טיעון זה אינו מתיישב עם ההסדר הדיוני עליו הצהירו הצדדים.

הסנגור טען עוד שאין ליתן משקל לעובדה שהנאשמות הודו והורשעו בעבר בעבירה דומה. אכן, ספק אם היה מקום לציין בכתב האישום עובדה זו (סעיף 6) שהרי מדובר באזכור עבר קודם, דבר האסור על המאשימה. ואולם, משאוזכר הדבר (ואפשר שיהיה רלוונטי להוכחת היסוד הנפשי של הנאשמות) לא ניתן להתעלם מהטענה (כאמור בסיכומי המאשימה) שלמצער מרגע זה ידעו על כך שהצו מופנה כלפיהן אף אם הוא "שותק" כטענת הסנגור. טענת הסנגור כי ההודאה ופסק הדין ניתנו "בטעות ותלושים מהתשתית העובדתית הנכונה" טעונה הוכחה ואינה מתיישבת עם הסכמתו לכך שכל עובדות כתב האישום נכונות.

טענה אחת הנה אכן משפטית והיא מה תוקפו של הצו שניתן בהיעדר הצדדים ובלי שקוים בו דיון לגופו של עניין. ואולם גם שאלה זו אפשר שתושפע מעובדות שיש להוכיח כגון מה ידעו הנאשמות ומדוע לא פעלו לתקיפה ישירה של הצו.

סיכומו של דבר, אינני סבור שניתן להכריע בנושא ללא שמיעת ראיות, בוודאי לא באופן לו מקווה הסנגור.

לאור כך לא תינתן הכרעת דין על סמך הטיעונים, אלא אם הסנגור יבקש כך לאחר שייתן דעתו לאמור בהחלטתי.