תו"ב 59435-11-12 ועדה מקומית לתכנון משגב נ' סואעד

1. עניינה של ההחלטה בקשת המבקש להמרת עונש מאסר שניתן נגדו בעבודות שירות לתועלת הציבור ולחילופין ביטול תוספת פיגורים ופריסה מחודשת של הקנס.

העובדות

2. ביום 28.11.13 הורשע המבקש, בהתבסס על הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום – בניית מבנה מבניה קשיחה, הבנוי מבלוקים ובטון ומיועד למגורים, בשטח של כ – 39 מ"ר, עבירה לפי ס' 145(א), 204(א), 208 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 ותקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) התשכ"ז-1967.

באותו היום ניתן גזר הדין בו נדון המבקש לתשלום קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. נקבע כי הקנס ישולם ב – 20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 250 ₪ כל אחד. התשלום הראשון ב – 1.1.14 וכל תשלום נוסף ב – 1 לכל חודש אחריו. נקבע כי אי עמידה באחד התשלומים תעמיד מלוא הסכום או כל יתרה בלתי משולמת לפירעון מלא ומידי בצירוף תוספות הפיגורים המגיעות כחוק. כמו"כ, המבקש חויב בתשלום כפל אגרת בנייה בסך 2,395 ₪. סכום שאותו היה עליו לשלמו עד ליום 30.7.14 לוועדה או מועד קבלת ההיתר, המוקדם מבין השניים.

3. ביום 5.6.16 הוגשה מטעם ב"כ המאשימה בקשה להפעלת מאסר במקום קנס בתיק. בבקשה נטען כי נכון למועד הגשת הבקשה, המבקש לא שילם למאשימה, הקנס כלל, שעומד על סך 8,500 ₪, כולל תוספת פיגורים ועל כן יש להפעיל את חלופת המאסר שנקבעה בגזר הדין.

4. ביום 6.6.14 הוריתי בהחלטה כמבוקש.

5. ביום 5.3.17 הגיש המבקש בקשה בהולה להמרת עונש המאסר בגין אי תשלום קנס וריצויו בעבודות שירות וכן עיכוב ביצוע פקודת המאסר עד מתן החלטה בבקשה להמרת עונש המאסר ולחילופין, בקשה לביטול תוספת פיגורים ולפריסה מחדש של הקנס.

בבקשה נטען כי על פי החוק ניתן להורות על ריצוי מאסר בעבודות שירות רק כאשר מוטל עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים. בנוסף נטען כי אין ביכולתו של המבקש לשלם הקנס או חלקו וכי המבקש שילם לוועדה את כפל אגרת הבניה ולפיכך הוא מבקש לרצות את ימי מאסרו בעבודות שירות. עוד נטען כי המבקש נשוי, אב לשתי קטינות. דינו נגזר בגין בניית צריף בשטח של כ – 40 מ"ר בו הוא מתגורר עם משפחתו. המבקש הוא חייל משוחרר אשר עד היום לא הצליח לקבל חלקת אדמה לבניה, וכפי שנמסר לו המנהל יחל בהקצאת מגרשים והוא מצפה לזכות במגרש ולבנות עליו את ביתו. המבקש מתכוון להרוס את הצריף שבנה, אולם יישאר ללא קורת גג מאחר ואין ביכולתו לשכור דירה.

המבקש עובד בחברת כח אדם בעבודות נקיון ומשק ומשתכר כ – 3,500 ₪. כמו"כ, למבקש חובות נוספים בלשכת ההוצל"פ ואלה נאמדים בסך של מאות עלפי שקלים. אשתו עקרת בית. נטען כי פקודת המאסר גורמת למשפחה נזק רב מאחר והמבקש מפרנס יחיד.

6. ביום 4.4.17 הגישה המאשימה את תגובתה, לפיה היא מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

א. גזר הדין ניתן כבר ביום 28.11.13. נסיבותיו האישיות של המבקש נלקחו בחשבון בגזר הדין ולפיכך נגזר עליו קנס בשיעור נמוך ביחס לעבירה שבוצעה על ידו (5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו), וכן נקבע כי הקנס ישולם ב – 20 תשלומים חודשיים שווים, כל אחד מהם על סך 250 ₪.

ב. מאז מתן גזר הדין שילם המבקש את כפל האגרה בלבד לוועדה ויתר הקנס לא שולם כלל.

ג. למבקש נשלחה התראה עוד בחודש ינואר 2016, לפיה, אם לא ישולם החוב לא יהא מנוס מהגשת בקשה להפעלת מאסר חלף קנס, וזאת בכפוף לגזר הדין, אולם הנאשם לא פעל להסדרת התשלום או מקצתו.

ד. המבקש טרם הגיש בקשה להיתר על מנת להכשיר המבנה אשר הורשע בבנייתו.

ה. בקשת המבקש הוגשה ללא שצורף לה תצהיר וללא אסמכתאות לתמיכה במצבו הכלכלי ובכושר השתכרותו. לפיכך, לא ניתן להתייחס עניינית לטענות שהועלו על ידו.

ו. המבקש אדם צעיר, ילד 1987, ממתין, לדבריו, לקבלת מגרש על מנת להקים את ביתו החלופי, ואם יש בכוחו להקים בית מגורים, כיצד נטען על ידו כי אין לו יכולת כלכלית לשלם קנס בסך 5,000 ₪.

ז. המבקש לא הגיש ערעור על גזר הדין, לא טרח לשלם ולו חלק מהקנס שהוטל עליו וכן בשלוש השנים שחלפו ממועד מתן גזר הדין לא ביקש כי ביהמ"ש ימיר את עונש המאסר חלף התשלום בעבודות שירות לתועלת הציבור.