תו"ב 58418-11-11 ועדה מקומית לתכנון ובנייה אצבע הגליל נ' ק'

ביום 20.1.2014 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, לפיהן: לא הרס מבנה (סגירת קומת עמודים על ידי בלוקים בשטח של 12 מ"ר) שאותו נצטווה להרוס בגזר הדין שניתן בעניינו ביום 14.3.2007 (ת.פ. (צפת) 20089/06); ומהמועד שנקבע לביצוע ההריסה ואילך עשה במבנה שימוש ללא היתר לצורך מגורים או מחסן ללא היתר.

לצד הודאתו בעובדות, טען הנאשם טענת הגנה מן הצדק. נטען, כי ארבעה דיירים נוספים באותו בניין סגרו מחסנים באותו בניין ונגדם הדין אינו נאכף. בדיון ביום 4.12.2014, נדחתה הטענה המקדמית. זאת, נוכח אבחנה רלוונטית, שכן גם לשיטת הנאשם לא מדובר בהפליה באכיפה נגד עבירת הפרת צו שיפוטי (וממילא מדובר בענייננו בין היתר בשימוש במבנה למגורים, ולא רק כמחסן). עם דחיית הטענה המקדמית, הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו, לפי סעיפים 210 ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ח-1965.

בכתב האישום יוחס לנאשם שימוש במבנה כמחסן או מגורים. בדיון הטיעונים לעונש הנאשם הודה בשימוש כמגורים (פרוטוקול 4.12.2014 ע' 13 ש' 12-13). אני דוחה את הטענה שהמחסן שימש למגורים רק במשך כמה חודשים (ראו שם) ואינו בשימוש כבר כשנתיים (פרוטוקול, שם, ש' 11-12). בתמונות ב-ת/1 ניתן לראות כי המחסן שבענייננו מצוי בשימוש כחדר מגורים מאובזר: ניכרים חדר שירותים, מראה, ריהוט, טלוויזיה חדישה, מזגן וביגוד תלוי על מתלה על דלת פנימית. מדובר בחדר ממורק עד מאוד באופן המצביע על שימוש עדכני (ראו שם) ואני דוחה את הטענה שמה שרואים במחסן אינו אלא חפצים שבנו של הנאשם השאיר בו (פרוטוקול 4.12.2014 ע' 12 ש' 7-8). התמונה בה רואים את המחסן במצבו הממורק צולם בחודש ספטמבר 2014 (ת/1). בכך הוכיחה המאשימה בשלב הטיעונים לעונש את חלופת המגורים למצער עד לפני חודשים בודדים (נסיבה אשר נכללה בכתב האישום שבו הודה הנאשם, ראו סעיף 40י(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977).

ייגזר להלן דינו של הנאשם, לפי סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)).

1.מתחם העונש ההולם 

א.הערך החברתי הנפגע

1.עבירת הפרת צו שיפוטי בדיני תכנון ובניה פוגעת הן בערכים המוגנים בידי העבירה בדיני תכנון ובניה שבגינה הוצא הצו השיפוטי שהופר, הן בערכים הנפגעים מעצם הפרתו של צו שיפוטי.

א.הערכים הנפגעים בידי העבירה בדיני תכנון ובניה