תו"ב 52783-10-13 ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון נ' אלמוגרבי

1.כתב האישום בתיק זה הוגש בגין עבירה של אי קיום צו הריסה שיפוטי-עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה. בכתב האישום נטען, כי הנאשם לא ביצע את צו ההריסה שציווה על הריסת תוספות בניה בהתאם לגזר הדין שניתן בתיק תו"ב 1913-10-08.

ביום 24.12.15 התייצב הנאשם לדיון. כתב האישום הוקרא והוסבר לו והוא הודה בעובדות כתב האישום ואף העלה טענותיו לעונש. התיק נקבע למתן גזר דין, כשבין לבין הוגשה בקשת הנאשם לחזרה מהודאה. לטענת הנאשם, הודה בעבירה שיוחסה לו מבלי לקבל ייעוץ משפטי, ברגע של חולשת דעת ותשישות נפש ונמלך בדעתו מיד לאחר הרשעתו. הנאשם טען כי בעבר לא יכול היה לעמוד בתשלומי האגרות ואולם בסופו של דבר, שילם אגרות וקיבל היתר בניה לתוספות נשוא האישום. הנאשם הפנה לכך שטרם ניתן גזר הדין וכן לעברו הנקי ושמו הטוב.

2.המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי המדובר בהודאת אמת ואין בטענות הנאשם כדי לאפשר חזרה מהודאה.

דיון

3.סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי נאשם רשאי לחזור בו מהודייתו אם הרשה זאת בית המשפט "מנימוקים מיוחדים שיירשמו". לא מצאתי כי במקרה דנן התקיימו נימוקים מיוחדים, המצדיקים ע"פ העמדה שגובשה בפסיקה, חזרה מהודאה.

הנאשם הפנה לפסק הדין בעניין סמחאת, אלא שלאחר פסק דין זה ניתנה פסיקה עדכנית נוספת. בעניין זה ראה ע"פ 3165/08, 3914/08 עאמר עאסלה נ' מדינת ישראל, שם סקר בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט א. רובינשטיין את הפסיקה הרלוונטית לעניין חזרה מהודיה ונקבע:

"(2) הנושא עלה פעמים אחדות בפסיקתו של בית משפט זה גם בשנים האחרונות, כפי שיפורט בתמצית להלן, ובסופו של יום נראה, כי ההכרעות נסבות בעיקר על עובדותיו של כל מקרה; זאת, משלא קבע המחוקק אמות מידה לנימוקים המיוחדים. בע"פ 5561/03 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] - מקרה בו אושרה חזרה מהודיה - ציין השופט גרוניס, כי לענין הנימוקים המיוחדים "לא נקבעו מסמרות... ככלל, נפסק כי היתר כאמור יהא מוצדק רק בנסיבות חריגות. אלו מתקיימות למשל כאשר מתוך מכלול הנסיבות מתעורר חשש ממשי שהנאשם הודה באשמה בניגוד לרצונו החופשי, או תוך שהוא אינו מבין את משמעות הודאתו"; תוארה גם הגישה המקלה מפרשת סמחאת, ונאמר כי הדבר יתכן יותר "כאשר הבקשה מוגשת לפני מתן גזר הדין. מובן שאף במקרה זה אין להיעתר לבקשה באופן אוטומטי, אלא יש להתחשב ביתר הנסיבות". באותו מקרה היו למערער טענות קשות נגד עורכי דינו, ועניינם שיקולים זרים בייעוץ שניתן על ידיהם. בע"פ 4988/07 רחמינוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ציינה השופטת פרוקצ'יה, כי הנסיבות לאישור חזרה מהודיה "שמורות למצבים חריגים, כגון מקום בו נפל פגם בהודיה מבחינת רצונו החופשי של הנאשם, או כאשר חל ליקוי בהבנתו את משמעותה המלאה של הודאתו. ניתן גם משקל למועד הגשת הבקשה...". בע"פ 10518/06 מירון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] נאמר (מפי השופט ד' חשין), כי "המקרים בהם מתאפשר לנאשמים לחזור בהם מהודאתם הם חריגים ונדירים... דוגמאות מתייחסות לטעות בדבר הבנת ההודיה על הנאשם..." או "רצונו הכן והנחוש... לנסות להוציא לאור את צדקתו" (פרשת סמחאת, עמ' 803-802). בע"פ 635/05 דענא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (השופט ד' חשין) אופשרה חזרה מהודיה לאחר גזר הדין בשל אינטרס זר שעמד בהמלצת סניגור בפני אחד משני אחים, שהיו מיוצגים בידי אותו סניגור, להודות - כדי להביא להקלה בעונשו של אחיו. סוף דבר, חזרה מהודיה אפשרית במקרים חריגים, וכמובן ככל שהמדובר בשלב מוקדם יותר תהא הנטיה ליברלית יותר. אך עינינו הרואות, כי כחוט שני עיקרי עוברת, בראש וראשונה, שאלת רצונו החופשי והבנתו של הנאשם בשעת ההודיה. עלינו להידרש עתה לענייננו שלנו בהקשרים אלה". (הדגשות שלי ר.א).

עוד אציין כי כבר נקבע שהודאה של נאשם בביה"מ משפט היא ראיה בעלת כוח רב וכי ההנחה היא שהודאה הניתנת בין כותלי בית המשפט ותחת עינם הפקוחה של השופטים ,ניתנת מרצון חופשי ומתוך הבנת תוכנה ומשמעותה (ע"פ 556/80 עלי נ. מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 169, 182 (1983)). עיון בפסיקה בסוגיה זו מלמד כי המקרים הנדירים בהם יינתן היתר לנאשם לחזור בו מהודייתו בבית המשפט, הם אותם מקרים שבהם קיים חשש של ממש כי הנאשם הודה באשמה מתוך לחץ חיצוני או פנימי ובניגוד לאמונתו הכנה בחפותו, או במקרים שבהם יש יסוד לכך שלא הבין את תוכן הודייתו ומשמעותה. ראה גם ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל, שם נקבע כי משניתנה הודאה בבית המשפט, והתקיים הליך בו בית המשפט העמיד בו את הנאשם על משמעויות ההודאה ועל תוצאותיה, תישאר הודאת הנאשם על כנה, והוא לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה מן הטעם שנכזבה תוחלתו להקלה בעונש.

4.גם לחזרה מהודאה בשל העדר ייצוג, נפסק ברע"פ 5978/04 פלוני נגד מדינת ישראל בפסקה 16 לפסק הדין כי -

"מעשה שבכל יום בערכאות הדיוניות הוא שלאחר הודאה, ובטרם מתן גזר

הדין מבקש בא כוח הנאשם לחזור בו מן ההודאה בשל אי הבנה שנפלה בין