תו"ב 47752-11-14 ועדה מקומית לתכנון לב הגליל נ' עאסלה

הנאשם הורשע לאחר הודאתו מיום 17.3.16 בעבירה של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר ללא היתר ואי קיום צו שיפוטי על פי סעיפים 204 ו- 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בהתאם לעובדות כתב האישום.

ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירה, היקף הבניה וביקשה להטיל על הנאשם קנס בגדרי המתחם, לגביו סברה כי עומד הוא על קנס הנע בין 100,000 ל- 150,000 ₪.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות מצבו הכלכלי והרפואי והבעיה התכנונית שעניינה חדירה לתוואי כביש, אשר כפי שהסתבר לי הוסדרה בתכנית מתאר רק ביום 2.12.14, וביקש להתחשב.

העבירות אותן עבר הנאשם הינן חמורות. בית המשפט העליון קבע בעבר בשורת פסקי דין, כי עבירות הבנייה ללא היתר הפכו רעה חולה שיש להילחם בה על ידי הטלת עונשים כבדים. בית המשפט העליון חזר פעם אחר פעם על הצורך להילחם בתופעה זו והדגיש כי "כל שנותר הוא לחזור ולהזכיר את הצורך להיאבק בעבירות של בנייה בלתי חוקית, לנוכח הפגיעה החמורה שהן מסבות לשלטון החוק ולסדר הציבורי. ויפים, לעניין זה, אז כהיום, דברי השופט (כתוארו אז) מ' אלון, בציינו כי:

"לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבניה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט" (ע"פ 917/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987),

רע"פ 8496/12 רפי חלפון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 21.1.13)

בהקשר זה גם נפסק כי:

"על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאליים במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר כי בתי המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבניה שהפכו לחזיון נפרץ בימינו"

(ראה: רע"פ 8701/08 וונש נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה לודים [ניתן ביום 3.6.2009].