ועדה מקומית לתכנון שומרון נ' וטהר לבנו לעבדך באמת ע"ר 580451813 ואח'

כמצוות הדין, בפתח הכרעת הדין אני מודיעה כי החלטתי לזכות את ארבעת הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

רקע עובדתי

1. ביום 18.9.19 הוגשו כתבי האישום בתיק תו"ב 44304-09-19 נגד הנאשמים 1 – 3 ובתיק תו"ב 44424-09-19 נגד עודד תורג'מן (להלן - הנאשם 4). שני התיקים אוחדו, בהסכמת הצדדים, בהחלטת כב' השופט י' הלר מיום 12.2.20.

2. ואלו בתמצית העובדות המיוחסות לנאשמים בכתבי האישום: (א) המקרקעין הרשומים כגוש 12728 חלקה 73 מגרש 501 ברח' חסידה, זכרון יעקב (להלן – המקרקעין) נמצאים במרחב התכנון של המאשימה ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום חלה עליהם בין היתר תכנית ש/מק/105 שלפיה ייעוד המקרקעין הוא מבני ציבור.

   (ב) הנאשמת 1 היא עמותה רשומה שמטרותיה הרשומות הן קיום שיעורי תורה, עזרה למשפחות נזקקות וכיו"ב, והיא בעלת השליטה במקרקעין, מי שמחזיקה בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה ומי שמוטל עליה לקבל היתר לשימוש בו. הנאשם 2 הוא רב ואחד ממייסדיה של הנאשמת 1 וחבר בה מיום היווסדה בשנת 2005, שימש מרבית השנים כחבר הוועד המנהל שלה ולכל אורך השנים – כמורשה חתימה בחשבון הבנק שלה. הנאשמת 3 היא אשתו של נאשם 2. הנאשמים 2 ו-3 הם מי שהחזיקו בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, המבצעים בפועל של השימוש במקרקעין ומי שמוטל עליהם לקבל היתר לשימוש זה. הנאשם 4 הוא פעיל בעמותה, אשר מבחינה רשמית אין לו מעמד רשמי ומוכר בה, בעל השליטה במקרקעין ומי שביצע את העבודות שיתוארו להלן ומי שמוטל עליו לקבל היתר לעבודות ולשימושים המתוארים להלן. (ג) במקרקעין קיים בית כנסת במבנה דו-קומתי בשטח כ-493 מ"ר (להלן – המבנה) שהוקם על פי היתר בניה מיום 28.2.08 (להלן – ההיתר) למועצה המקומית זכרון יעקב, שהיא בעלת המקרקעין מכח הפקעה. (ד) במועד שאינו ידוע למאשימה, עובר ליום 1.9.17 הסבו הנאשמים 1 ו-4, בעצמם או באמצעות אחרים, חלק מהקומה השנייה במבנה בשטח כ-128 מ"ר, שהיה אמור לשמש כ'עזרת נשים' לפי ההיתר, לדירת מגורים הכוללת 3 חדרי שינה, סלון, פינת אוכל, מטבח ושירותים, תוך שנאשם 4 ביצע בפועל את העבודות, בעצמו או באמצעות אחרים מטעמו והתקין במקום את כל התשתיות המאפשרות מגורים כיחידת דיור עצמאית ונפרדת (להלן – הדירה). (ה) ביום 1.9.17 נחתם הסכם שכירות בין הנאשמת 1 לנאשמים 2 ו-3 שבמסגרתו השכירה הנאשמת 1 את הדירה לנאשמים 2 ו-3 למגוריהם, תמורת דמי שכירות בסך 4,000 ₪ שיופקדו מידי חודש לחשבון הבנק של נאשמת 1 שהנאשם 2 הוא כאמור מורשה חתימה בו. על ההסכם חתם הנאשם 4, על אף שאין לו כל מעמד רשמי בנאשמת 1, וכן חתמו עליו הנאשמים 2 ו-3. (להלן – ההסכם). (ו) בהמשך למתואר לעיל, ביום 21.1.18 דיווחה הנאשמת 1 לרשם העמותות על "הקמת ואחזקת בית כנסת" כמטרה נוספת למטרות העמותה. (ז) החל מיום 1.9.17 או בסמוך לכך, מתגוררים הנאשמים 2 ו-3 בדירה עם משפחתם, בהתאם לתנאי ההסכם ולתנאים שסוכמו בין נאשם 2 לנאשם 4 שהנאשם 2 רואה בו כ"בעל המבנה" וכמי שקובע לגביו ולגבי השימושים הנעשים בו. (ח) השימושים הנ"ל טעונים קבלת היתר כדין והנאשמים עשו ועושים כמתואר לעיל כאשר אין בידיהם היתר כדין על פי החוק, בניגוד לתנאי ההיתר ולייעוד המקרקעין על פי ההיתר, ובניגוד לייעוד המקרקעין על פי התכניות החלות עליו. לפיכך, הואשמו הנאשמים בעבירות כדלקמן: עד ליום 24.10.17 בעבירות של שימוש במקרקעין בלא היתר כדין ושימוש חורג מהיתר ומתכנית, לפי סעיף 204(א) + 208 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק) כנוסחו לפני תיקון 116; החל מיום 25.10.17 בעבירה של שימוש אסור במקרקעין, לפי סעיפים 243(ה) + (ו) לחוק בנוסחו לאחר תיקון 116.

    

3. ביום 12.2.20 התקיימה הקראה בשני התיקים המאוחדים, בה נטען, מפי ב"כ הנאשמים עו"ד לוריה, כי נאשם 2 הוא רב בית הכנסת, שהוא בבעלות המועצה המקומית זכרון יעקב. בתקופה הרלוונטית לאישום היתה לנאשמים 2 ו-3 דירה ברח' העלייה בזכרון יעקב, אולם מפאת המרחק בית הדירה לבית הכנסת, בשבתות וחגים הנאשמים 2 ו-3 היו נחים במקום. לאחר שהגיעו הפקחים וחקרו את הנאשם, הם שכרו דירה במקום אחר, דרך שרה 222. כך שבפועל מסוף 2017 ועד 11/2018 הנאשמים 2 ו-3 שהו בדירה רק בשבת, ולא התגוררו בה. עוד נטען כי המרפסת מעולם לא שימשה כעזרת נשים מאחר שלא שומעים שם טוב בשל הבדלי הגובה, אלא עזרת הנשים מוקמה במפלס התחתון. עוד נטען כי המטבח, השירותים והכיורים מופיעים כבר בהיתר הבנייה. ב"כ הנאשמים הצביע על עיתוי הגשת כתב האישום, בסמוך לבחירות שהתקיימו בזכרון יעקב, וטען כי הרקע להגשתו היה שבאותה עת הופעל לחץ להחזיר את בית הכנסת לשליטת הרב פריימן.

   נאשם 4, עודד תורג'מן, אמר כי הקים את בית הכנסת 13 שנה לפני כן, מכספו וזאת לשם שמיים. הרב פריימן ניהל את בית הכנסת מאז הקמתו 3 שנים ראשונות, ללא הצלחה, ואז התנהל הליך משפטי במסגרתו הוחלט שבית הכנסת יימסר למועצה הדתית ולניהולו של הרב בן שטרית (הנאשם 2). באשר לשימוש הנאשמים 2 ו-3 ציין: "בגלל שהרב גר רחוק, יש לו 7 ילדים ואשתו בהיריון באים ולנים בבית הכנסת בשבתות ובחגים, באו פקחים ואמרו תשמעו, למען שלא יהיה ספק שבספקות אמרו אחרי זה הוא יהיה דייר מוגן, הוא לא יתפנה, מחר הוא ישתלט וככה וככה, היה הסכם בין המועצה המקומית, המועצה הדתית וביני שנתקצב כל חודש ב-6,000 ₪ את הבית כנסת... "

    

   במענה לכתב האישום בנוגע לנאשם 4 השיב הסנגור: "מדובר במי שתרם את בית הכנסת לצורכי שמים ואף מממן פעילותו, אולם הוא חסר מעמד רשמי, החתימה על החוזה כפי שהסביר תורג'מן בעצמו היתה אולי טעות, או עניין פורמאלי, אך לא הוא זה שמוסמך לתת לרב אישור כלשהו והחוזה בפועל גם לא יושם, כי הרב לא שילם מעולם שקל."

4. ביום 9.9.20 התקיימה ישיבת תזכורת בפני המותב הקודם, כב' השופט י' הלר, שבמהלכה התקיים אף דיון מחוץ לפרוטוקול שבסיומו הציע בית המשפט מתווה שב"כ המאשימה התבקשה לבחון. ביום 24.2.21 הודיעה ב"כ המאשימה על דחיית המתווה המוצע, והתיק נקבע לשמיעת ראיות.