תו"ב 42156-12-10 ועדה לתכנון ובנייה אבו בסמה נ' סייד

מונחת בפניי בקשה נוספת לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה, וזאת אחר שבקשות שונות ורבות שהוגשו על ידי המבקש, נדחו על ידי ביהמ"ש בהחלטות שיפוטיות נפרדות, וכי גם ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה בינתיים, באופן שכלל ההחלטות הפכו חלוטות.

על רקע האמור, עוד בטרם אפרוט דבריי לאחדים, הכרח להאיר כי עיקרון סופיות הדיון מוביל למסקנה כי העובדה שהמבקש החליף ייצוג משפטי פעם שלישית אינה עילה לכשעצמה להגשת בקשה נוספת.

בפרט נכון הדבר שעה שמתוך דברי המבקש מתפרש כי זה לא קִיים אחר הצו השיפוטי שהורה לו להרוס המבנה לא יאוחר מיום 27.8.14, ופנייתו לביהמ"ש בעת הזו אינה מנותקת מדרך הילוכו עד הנה. לא פחות מכך, ראוי להבליט את העובדה כי מעיון בבקשה לא משתקף קיומו של אופק תכנוני נגלה לעין, באופן המצדיק הבאת העניין לפתחו של ביהמ"ש פעם נוספת.

משאלו הדברים מאחורינו, ראוי לסקור בתמצית ההליכים עד הנה:

במסגרת גזר הדין מיום 30.11.11 הורה ביהמ"ש, בין היתר, על הריסת המבנה נשוא הבקשה, לא יאוחר מיום 30.11.13.

בקשות שונות שהוגשו לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה נענו בהחלטות שיפוטיות, אשר באחרונה שבהן מיום 1.6.14 נדחה מועד ביצוע צו ההריסה עד ליום 27.8.14.

המדובר במבנה מגורים בגודל של כ-171 מ"ר, אשר נבנה על מקרקעין שייעודם למסחר.

בתגובתה המשלימה של המשיבה מיום 26.8.14 צוין כי בישיבה שהתקיימה ביום 16.6.14 בנוכחות נציגי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ונציגי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה אבו בסמה, נמצא כי אין היתכנות להכשרת המבנה במקומו, ומשכך, אין מקום לדחייה נוספת בביצוע צו ההריסה.

ביום 8.9.14 הגיש המבקש "בקשה דחופה לעיון חוזר/בקשה נוספת להארכת מועד", במסגרתה ציין כי הגיש בקשה לשינוי ייעוד המקרקעין, ואולם, בשל אילוצים שונים לא הסתייע בידו להשלים את הדרישות התכנוניות הרלוונטיות.