ועדה מקומית לתכנון ובנייה - מצפה אפק נ' בוחניק חליפה בע"מ ואח'

החלטתי לזכות את הנאשמים מן העבירה.

האישומים

1. כתב האישום מייחס לנאשמים (חברה בע"מ ובעליה), עבירות של הפרת צו שיפוטי לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק), וכן שימוש חורג, לפי סעיפים 145 ו-204 לחוק.

    

   תיאור העובדות באישום הראשון הוא כי בתאריך 4.11.11 ניתן בתיק עמ"א 21742-06-09 גזר דין המצווה על הנאשמים להפסיק את השימוש בחלקה ומבנה בגוש 4040 חלקה 473 בבאר יעקב (להלן: המקרקעין), דהיינו, השימוש של עסק לפינוי אשפה הכולל חניית משאיות לפינוי אשפה ומכולות לפינוי אשפה, בנוסף למשרד ומחסנים ומבנה לאחזקת חיות, וזאת לאלתר ממועד גזר הדין. במועדים 10.5.12, 26.1.14, 6.7.14 10.5.15, נמצא כי הנאשמים לא קיימו ואינם מקיימים את הצו.

   תיאור העובדות באישום השני הוא כי בתקופה שמיום 10.5.12 ועד להגשת כתב האישום, השתמשו הנאשמים במקרקעין ובמבנים שימוש של עסק לפינוי אשפה הכולל חניית משאיות פינוי אשפה ומכולות לפינוי אשפה, ובכך עשו שימוש חורג, שכן הייעוד הוא למגורים ב' על פי התב"ע.

2. הנאשמים כפרו באישומים וטענו כי לא הפרו את הצו. לטענתם, סגרו את הפעילות מיד לאחר מתן גזר הדין, אך לאחר מכן, פנה אליהם ראש המועצה, וביקש כי המשאיות שבבעלותם לא יחנו ברחוב, אלא במגרש שבחלקה נשוא כתב האישום, זאת על מנת שלא להפריע לשכנים, לכן חנו שם, אך לא הפעילו עסק. בהתאמה, נטען כי השימוש שבוצע לחניית משאיות, אינו שימוש חורג, ואינו מקיים את האמור באישום השני, שכן לא בוצע שימוש לצורך עסק לפינוי אשפה.

    

   מסד הראיות- כללי

3. מטעם התביעה העידו מפקחי הוועדה המקומית, ומפענח תצ"אות, והוגשו מסמכים. מטעם ההגנה העידו הנאשם, וראש המועצה המקומית באר יעקב.

    

   ראוי לציין כי התביעה ביקשה להשמיע עדותו של ע"ת 3, המתגורר בשכנות למקרקעין, אך לכך התנגדו הנאשמים, בטענה שלא קוימה הוראת סעיף 77 לחסד"פ, שכן לא הועבר אליהם תוכן עדותו של עד זה מבעוד מועד, ואינו קיים בחומר החקירה. בעניין זה מצאתי כי הצדק עם הנאשמים, ולא הרשיתי את העדות.