תו"ב 39413-12-15 ועדה מקומית לתכנון לב הגליל נ' להואני

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום ובמסגרתו, בסעיף 2 לכתב האישום צויין כי : "במועדים שונים ... ביצע הנאשם במקרקעין הנ"ל עבודות בנייה ושימוש ללא היתר". (ההדגשה אינה במקור- א.ז.).

2.בדיון אשר התקיים בפניי ביום 15.12.17 טען הנאשם באמצעות בא כוחו, כי כתב האישום מייחס לנאשם שימוש במקרקעין כאשר אין עובדות כתב האישום מתייחסות לשימוש אשר נעשה במבנה שנבנה שעה שעבודות הבנייה במבנה טרם הסתיימו והמבנה טרם אוכלס. הנאשם איננו עושה שימוש במבנה ובהתאם יש לבטל את האישום בגין עבירה של שימוש במקרקעין על פי הוראות סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה").

3.בסיום הדיון, ולבקשת הצדדים, הצדדים העלו את טיעוניהם על הכתב. הנאשם הגיש בקשה מנומקת במסגרתה הפנה לפסיקה התומכת, לגרסתו, בטיעוניו, וחזר על טיעוניו כפי שהועלו בפניי בדיון ביום 15.12.17 (בכלל זה הפנה ב"כ הנאשם לרע"פ 8986/06 אפרים סוזה נ' מ"י , ורע"פ 727/08 איל גוטליב ואח' נ' מ"י). הנאשם שב והדגיש כי טרם השלים את הבניה ובפועל על מנת שתוכל המאשימה להאשימו בעבירה של שימוש עליה להראות כי הוא עושה שימוש במבנה.

4.המאשימה הגיבה לבקשה וטענה כי בעבודות כתב האישום ובהוראות החיקוק אליהם הוא מפנה, ביקשה המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירה של הריסת מבנה ישן ובנייה מבנה חדש ושימוש "במקרקעין" ללא היתר כדין. לעמדת המאשימה, בניית מבנה במקרקעין ללא היתר יש בה כשלעצמה שימוש אסור במקרקעין . המאשימה הפנתה לרע"פ 727/08 ורע"פ אייל גוטליב נ' מ"י (החלטה מיום 30.3.08) ורע"פ אדיב עיאס נ' הועדה לתו"ב גבעות אלונים (מיום 1.2.08).

5.סעיף 204 לחוק התכנון והבניה הוא הוראה עונשית למי שמבצע "עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או לפי התקנות". סעיף 1 לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967, מגדיר מהו שימוש במקרקעין המחייב היתר ובכלל זה הריסה ובנייה כפי שנטען בכתב האישום.

6.כל שימוש אשר נעשה במקרקעין ללא היתר כדין, הוא בבחינת עבירה על הוראות סעיף 204 לחוק התכנון והבנייה. במקרה דנן, הנאשם איננו מכחיש כי הרס מבנה וביצע את הבניה – ללא היתר, כך עולה מטיעוניו. בהתאם איננו מכחיש כי עשה שימוש אסור במקרקעין על פי הוראות סעיף 204 והתקנות אליהם הפניתי לעיל.

7.אציין כי הצדדים הפנו את בית המשפט לפסיקה רבה בה חזר בית המשפט העליון והדגיש כי אם נעשה שימוש במבנה, על המבנה להיות חוקי ועל השימוש בו להיות תואם את השימוש המותר שנקבע לאותו מבנה בהיתק בניה (ולפי ייעוד המקרקעין). בפסק דין אייל גוטליב חזר בית המשפט והדגיש כי שימוש המבוצע במבנה שאינו חוקי, אשר לא נקבע לו ייעוד בהיתר מהווה עבירה פלילית. לא ניתן ללמוד מכך כי העדר שימוש במבנה שהקום שלא כדין, מעיד כי לא נעשה שימוש במקרקעין כלל כטענת הנאשם. מסקנה זו, ברוח הדברים שמעלה הנאשם, מרוקנת מתוכן את הוראות חוק התכנון ובנייה.

8.לסיכום- הבקשה נדחית.