תו"ב 3913-08-14 ועדה מקומית לתכנון לב הגליל נ' חטיב

לפני בקשה לביטול כתב האישום. המבקש עומד לדיון בעבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר וכן אי קיום צו שיפוטי. לטענתו, המבנה מושא כתב האישום עבר לבעלותו מכוח ירושה וכי הבניה הבלתי חוקית בוצעה לפני עשורים רבים. המבקש טוען כי נשפט בשנת 2007 בשל עבירת השימוש במבנה זה ונשא בעונשו. עוד טוען המבקש כי בשל קשיים תכנוניים לא עלה בידו להשיג היתר בניה. לאור כך טוען הוא שכאשר "לא ניתן להכשיר את הבניה" מטעמים שאינם תלויים בו, וכי הוא אינו האדם שבנה את המבנה, אלא רק עושה בו שימוש מכוח ירושה, יש לבטל את כתב האישום מטעמים של צדק.

עוד טוען המבקש שכתב אישום זהה בוטל לבקשת המשיבה וכי היה זה בשל כך שהבינה שהסיכוי להכשרת המבנה "אפסי" כלשונו.

המשיבה טוענת כי כתב האישום בוטל בשל אי זימונו של המבקש לחקירה ולא מכל סיבה אחרת. ביחס לטענה שלא ניתן להכשיר את המבנה, טוענת המשיבה שאין מדובר בעילה המצדיקה את ביטול האישום, אף אם המבקש סבור שלפתחה רובצת האשמה בדבר חוסר יכולתו לקבל היתר בניה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ראיתי לדחות את הבקשה.

טענתו המרכזית של המבקש היא שאין אפשרות מעשית להכשיר את המבנה ועל כן לדעתו אין זה ראוי להעמידו לדין. לא ראיתי מקום לדון במבחן התלת שלבי לבחינת הטענה להגנה מן הצדק, שכן נראה שהמבקש שוגה בהבנת גזר הדין הקודם. בית המשפט אשר גזר את דינו של המבקש בפעם הקודמת לא חייבו להוציא היתר בניה. הוא חייבו להרוס את המבנה, אך אפשר לו להימנע מתוצאה זו אם יעלה בידו להכשיר את הבניה עד המועד שנקבע לביצוע ההריסה. מכאן, שהמבקש עומד לדין כיום בשל כך שלא הרס (לכאורה) את המבנה – חרף הציווי כאמור – ולא בשל כך שלא עלה בידו להוציא היתר.

מכאן שאין כל פסול בהגשת האישום בנסיבות אלה.