תו"ב 32657-01-16 הוועדה המקומית לתכנון ובניה "נגב מזרחי" נ' אל רחמן ואח'

מונחת בפניי בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי, מכוח הוראת סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

עניינה של הבקשה, בהפעלת מבנה בן 2 קומות המצוי במקרקעין הידועים כמגרש 14 שכונה 3 ביישוב לקיה, בהתאם לתכנית מס' 3/183/02/7, והידועים גם כגוש 100220 חלקה 11 ביישוב לקיה או בסמוך לכך (להלן: "המבנה"), אשר נבנה בסטייה מהיתר, תוך ביצוע שימושים חורגים במבנה שאינם תואמים הוראות התכנית החלה על המקרקעין, ובה בעת, חורגים מההיתר שניתן.

לפי הנטען בבקשה, המבנה משמש כסניף קופת חולים, לרבות לצורך מרפאה ובית מרקחת, וכי חרף צו מנהלי שהוצא בינתיים, ואשר אושר על ידי ביהמ"ש בתו"ב 29914-11-15, המשיבים אינם פועלים להפסקת השימושים החורגים המבוצעים במבנה.

עוד נטען כי במסגרת תו"ב 29914-11-15 הגיש המשיב 1 בקשה לביטול צו ההפסקה המנהלי שאושר על ידי ביהמ"ש, ואולם, אחר שהמבקשת הגישה תגובתה, הגיש המשיב 1 בקשה למחיקת בקשתו, אשר נענתה בהחלטת ביהמ"ש מיום 31.12.15.

דיון

תכליתו של סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, נועד לאפשר הפסקת העבודה או השימוש הבלתי חוקיים המבוצעים במקרקעין, עוד בטרם התבררה האשמה הפלילית לגופה.

עיינתי בבקשה ובתצהיר שצורף אליה, וסבורני אומנם כי המשך הפעילות המסחרית במבנה כמרפאה וכבית מרקחת, ללא היתר כדין, יוצר חשש אפשרי לפגיעה בביטחון הציבור ושלומו, שכן, אין צריך לומר כי בניית מבנה בסטייה מהיתר, מלמדת מתוך עצמה על סיכון אינהרנטי לבאים בשערי המבנה, ובפרט נכון הדבר שעה שלפי הנטען השימוש המבוצע הינו ללא רישיון וללא פיקוח של הרשויות.