תו"ב 26854-12-14 ועדה מקומית לתכנון גולן נ' לבנה

כתב האישום בתיק זה ייחס לנאשם, המחזיק והמשתמש במגרש 402 חלקה 2 בגוש 200001 בישוב בני יהודה (להלן: המגרש), התוויה, פילוס וסלילה של דרך מצעים באורך כ-20 מ' וברוחב כ-3 מ', בחלקה בשטח ציבורי פתוח הסמוך למגרש וכאשר חלק נוסף ממנה בוצע בשטח פתוח שמחוץ לגבולות התכנית (להלן: העבודות). נטען, בנוסף, כי הנאשם משתמש בדרך ככביש גישה למגרש. נטען, כי העבודות בוצעו ללא היתר וכי העבודות והשימוש נוגדים תכנית החלה על המקרקעין.

ביום 4.5.2015 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום. עם זאת, העלה טענה מקדמית, שעיקרה שהמועצה האזורית ידעה כי הוא הולך לבצע את העבודות וכי הוא קיבל הבטחה ממנכ"ל המועצה כי אם יסיר המחדל ידאג לביטול כתב האישום. הטענה המקדמית נדחתה בו ביום, תוך קביעה, בין היתר, כי הנאשם, אף לשיטתו, החליט באופן מודע ומכוון לבצע, וביצע, עבודה ללא היתר נוכח העלויות הכרוכות בהוצאת היתר, וכי ההבטחה הנטענת, אשר אם ניתנה ממילא לא ניתנה בסמכות, וניתנה על-פי הנטען לאחר שהנאשם כבר ביצע את העבודות. הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו, לפי סעיפים 204(א) ו-(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לגזור דין. 

1.         מתחם העונש ההולם

א.         הערך החברתי הנפגע

דיני התכנון והבניה נועדו, בין היתר, לשמר את איכות החיים של הציבור, על מנת שלצד הבנוי יהיו ערכי נוף, על מנת שהבנוי עצמו יהיה אסתטי ועל מנת שלצד העסקים יהיו אזורי מגורים שקטים שבהם נעים לחיות ("איננו מדברים עוד כבעבר – אך בשימושי קרקע למיניהם, אלא בתפיסה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר" (בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441, (28.7.1996)). דיני התכנון והבניה נועדים לשמור על הבטיחות (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר סבא, פ"ד מו(4) 627, בעמ' 649). עבירות תכנון ובניה פוגעות בעיקרון שלטון החוק (ר"ע  1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פ"ד לח (1) 494, 500 (1984)). "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש..." (ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל נ' אבו ניר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987)). עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה", תופעה שיש למגרה (רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה- "אונו", פ"ד נו (3) 49, 59 (2002)).

ב.         מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע