מנדין בע"מ ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה

לפני בקשת המבקשים-הנאשמים 2-1 להתיר לנאשם 2 להעיד לאחר שמיעת עדות הגב' מרים פיירברג, ראשת העיר נתניה, מטעם ההגנה, בקשה לה מתנגדת המשיבה-המאשימה.

המבקשים נימקו בקשתם בכך שהסיטואציה היא שמדובר בעדת ההגנה פורמלית אך במי שמכהנת כיו"ר המאשימה ועל כן קשה לייחס לה רצון כן או כוונה להגן על הנאשמים, ועל כן, באופן מהותי, עדותה אינה עדות הגנה קלאסית ומדובר בעדה שבינה לבין הנאשם 2 קיים סכסוך קשה.

המבקשים הוסיפו וטענו כי העדה עשויה לשמור על זכות השתיקה ביחס לחלק מן השאלות שתשאל בחקירתה, בשים לב להליכים המתנהלים נגדה בנפרד מהליך זה, ועל כן הדבר מחייב את הנאשם 2 להעיד אחריה.

המבקשים ציינו כי אין מדובר בשינוי סדר העדת כלל העדים אלא רק בהקדמת עדות הגב' פיירברג לפני עדות הנאשם 2 וכי יתר עדי ההגנה יעידו אחריו.

עוד טענו המבקשים כי קיים חשש שאם עדות ראשת העיר תשמע לאחר עדות הנאשם 2 היא תיוועץ בעו"ד לפני העדות והדבר יפגע בהגינות ההליך.

להשלמת טיעונם טענו המבקשים כי הגב' פיירברג נהנת מחזקת החפות אך בעולם המשפט המנהלי איבדה את חזקת הכשרות מעצם החקירה המתנהלת נגדה. לכן זו סיטואציה חריגה.

מנגד טענה המשיבה כי סעיף 161(ג) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי ככל שבוחר נאשם להעיד במשפטו עליו להעיד בפתח פרשת ההגנה וכי חריגה מסדר זה תעשה רק במקרים חריגים.

המשיבה טענה כי המקרה שלפני אינו חריג כזה, מה גם שרצונו המפורש של הנאשם 2 לשמוע תחילה את עדות הגב' פיירברג ולהערך לעדותו בעקבותיה היא בדיוק מה שביקש המחוקק למנוע.

איפשרתי לצדדים להגיש פסיקה תומכת לאחר טיעוניהם בעל פה והללו עשו כן.

סעיף 161(ג) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן –

"נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה."

הפסיקה קבעה כבר כי אמנם מוקנה לבית המשפט שיקול הדעת להתיר שינוי מן הכלל הקבוע ברישת הסעיף דלעיל אולם סטיה מסדרי הדין ראוי כי תעשה באופן מידתי ומטעמים ראויים.

בהקשר לענייננו אנו ראוי להזכיר את החלטתה של כב' הנשיאה (השופטת כתוארה אז) עינת רון בת"פ 3437-11-08 מדינת ישראל נ' חיים אברהם (6.1.2011), העוסקת אף היא, כבדידן, במקרה של עתירה דומה בנסיבות של טענת הגנה מן הצדק, וכך קבעה כב' הנשיאה –

"אכן הכלל הוא בסדר הדין הפלילי, כי הנאשם הוא שמעיד ראשון והטעם לכך ברור ונהיר. ברי כי נאשם מטעמו שלו, יעדיף לשמוע ראשית את עדויות עדי ההגנה ואת גרסאותיהם ולמסור את גרסתו שלו רק לאחר שנכח בשמיעת עדויותיהם של אחרים ואת זאת נועד הכלל האמור למנוע. הנאשם, כידוע הוא ה"עד" החריג לכל העדים בהליך הפלילי, שכן מתוך שמירה על זכויותיו – עיון במלוא חומר חקירה, נוכחות בדיון, פומביות הדיון וכיו"ב – הוא נחשף למלוא הגרסאות של העדים ולמלוא החקירות הראשיות והנגדיות שלהם, דבר אשר אינו נתון לכל עד אחר.

ואולם בבואו לנהל את פרשת ההגנה, קבע המחוקק את הכלל האמור, מתוך אותו רציונל הנזכר לעיל. על כן, יש גם צורך בטעמים חריגים ומיוחדים לסטות מכלל זה."

המשיבה בקשה לתמוך עמדתה ברציונל ההחלטה האמורה, בין היתר, הגם שבאותו מקרה התירה בסופו של דבר כב' הנשיאה שינוי מסדר ההעדה הבסיסי הקבוע בחוק, אלא שעשתה זאת מסיבה שאינה מתקיימת בענייננו.

מנגד טענו המבקשים בקשר להחלטה ספציפית זו של כב' הנשיאה כי יש להתייחס בעיקר לעצם העובדה שהתוצאה היתה שינוי סדר העדת העדים כתמיכה לבקשתם.