תו"ב 12559-09-15 עירית נתניה נ' ארפי ואח'

טענות הצדדים

בפני טענה מקדמית של הנאשמים על פיה לא היה מקום להגיש את כתב האישום בתיק זה נגדם ללא קבלת אישור מוקדם מן המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין.

מאחר שאישור כאמור אינו מצוי בחומר החקירה אשר הועבר אל הסנגור טוען הלה כי על המאשימה להשלים את העברת חומר החקירה לידיו, בנושא כתבי אישום לענין עבירות שימוש בהם התקבל ולא התקבל אישור המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, באשר ייתכן כי מדובר בכתב אישום אשר הגשתו מהווה אפליה ואכיפה בררנית נגד הנאשמים דכאן.

כבסיס לטיעון זה הפנה הסנגור אל מכתב מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה מיום 2.1.11 שכותרתו "הנחייה – מדיניות התביעה בענין הגשת כתבי אישום בעבירה של שימוש שלא כדין, המתבצע בבניה שלא כדין שהתיישנה ולא טופלה במועד, כשהשימוש המבוצע בפועל תואם את השימוש המותר על פי התוכנית החלה" (להלן: "ההנחיה") וכן אל מכתב המעדכן הנחיה זו מיום 23.6.14 שכותרתו "רענון הנחיה בנושא מדיניות התביעה בענין הגשת כתבי אישום בעבירה של שימוש תואם תוכנית המתבצע בבניה שלא כדין שהתיישנה" (להלן: "הרענון", להלן יחד: "מדיניות התביעה", הוגשו וסומנו על ידי בהתאמה במ'1 ו-במ'2).

ב"כ המאשימה לא הכחישה את הטענה כי לא ניתן אישור מוקדם להגשת כתב אישום זה מאת המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אולם טענה כי כתב האישום דכאן מתייחס לאישום אשר הוחרג בפסקה 3 שבעמוד 2 של ההנחיה, מאחר שמדובר בשימוש חורג בחניה לצורך מגורים, שהוראות מדיניות התביעה אינן דורשות לגביו קבלת אישור להגשת כתב אישום מראש.

עוד טענה ב"כ המאשימה כי האישום המיוחס לנאשמים בסעיף 2(ג) לכתב האישום הינו של תוספת יחידת דיור וכי שימוש חורג בדרך של הגדלת מספר יחידות הדיור הוחרג במפורש בסעיף ב' בעמוד 4 של הרענון.

דיון והכרעה

בפסקה השניה של סעיף 3 בעמוד 2 של ההנחיה נאמר כדלקמן (כל ההדגשות המופיעות בציטוטים הן משלי, זולת אם נאמר אחרת במפורש – א.ב.):

"כך, הנחיה זו אינה מתייחסת ... כמו כן, עניינה אינו מקרים של שימוש שאינו תואם את התוכנית החלה או ההיתר ... יש בכך נסיבה נוספת לחומרה, וככלל, קיים ענין לציבור באכיפת הדין."

לכאורה ניסוח זה של הדברים תואם את עמדתה של המאשימה, על פיה שימוש שאינו תואם גם את ההיתר מהווה אחד המקרים בהם לא עוסקת ההנחיה.

דא עקא, אינני משוכנע כי זו הפרשנות הנכונה של ההנחיה.

בפתח ההנחיה (עמוד 1 בפסקה הראשונה) נאמר כי ההנחיה עוסקת בהגשת כתבי אישום בגין –

"שימוש המתבצע בבניה שלא כדין שהתיישנה, כשהשימוש המבוצע בפועל, תואם את השימוש המותר על פי התוכנית החלה. למשל: שימוש למגורים בתוספות בניה שלא כדין שהתיישנו לבתי מגורים, באזורים המיועדים למגורים..."

גם הפסקה הפותחת את עמוד 2 להנחיה מתייחסת להגדרת העבירות אליהן מתייחסת ההנחיה וקובעת כי –

"שימוש התואם תוכנית, בבניה שלא כדין שהתיישנה, הוא אחד מסוגי עבירות השימוש שלא כדין. ייחודו הוא בכך שהשימוש המבוצע בפועל תואם את ייעוד המקרקעין על פי התוכניות החלות ..."

גם הפרק בהנחיה העוסק ב – "בחינת ה"ענין לציבור" בנקיטת הליכים בגין שימוש בבניה שלא כדין שהתיישנה" (החל בעמוד 3 להנחיה) נקבע (בסעיף 4) כי –

"...נקיטת הליך פלילי בגין שימוש שלא כדין בבניה שלא כדין שהתיישנה, במיוחד מקום שהשימוש המבוצע בה בפועל תואם את יעוד הקרקע ואת אופיה של הסביבה, צריך שיעשה בזהירות ובשום שכל, במקרים המתאימים בלבד."