תו"ב 12254-04-16 מפקד כוחות צה"ל באיו"ש נ' ארביב

בפני בקשת הנאשם למחוק או לבטל את כתב האישום בתיק דנן שעניינו אי קיום גזר הדין שניתן בתו"ב 39791-01-11, בטענה כי לא היה מקום להעמיד את הנאשם לדין לפי כתב האישום הראשון וכפועל יוצא לא היה מקום להגשת כתב האישום על הפרת גזר הדין.

ב"כ הנאשם סומך בקשתו על ההלכה שנפסקה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 3.6.2015 במסגרת ע"פ 55704-02-15 וע"פ 21653-0515 מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון נ' למפל ומפקד כוחות צה"ל באיו"ש נ' סולטן ולפיה לא ניתן להגיש כתב אישום בגין עבירות שבוצעו לפני חקיקת צו מספר 1585 מיום 25.1.2007.

המאשים מתנגד לבקשה בהטעימו כי הגשת כתב האישום נעשתה כדין ולאור הודאתו של הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, על כל רכיביו, לא מתמלאים התנאים המצטברים הנדרשים למחיקת כתב האישום לפי הלכת למפל וסולטן.

הלכת למפל וסולטן נועדה להסדיר את המצב המשפטי שנוצר בעקבות חקיקת צו מספר 1585 ביום 25.1.2007 (צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים (תיקון מס' 19)) בו נקבע כי עבירות בנייה משתכללות עם ביצוען ללא צורך בהתראה בדומה למתכונת המצויה בחוק הישראלי.

צו זה חייב חקיקה נוספת למניעת תחולה רטרואקטיבית של העבירה הפלילית ולפיכך הוצא צו מספר 1598 (צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים (תיקון מס' 19) (תיקון)) ביום 6.8.2007. צו זה קובע כי על אף האמור בצו 1585 לא יועמד אדם לדין בעבירות לפי סעיפים 37ב(א) או (ב) בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: הבניין נבנה והשימוש בו החל לפני תחילת תוקפו של צו 1585 (להלן: המועד הקובע); שלא הומצאה ביחס לעבודה או לשימוש בו התראה לביצוע לפי סעיף 38 לחוק לפני המועד הקובע; שלא נוספה תוספת בנייה ללא רישיון לאחר המועד הקובע.

אין חולק, וכך גם עולה מטיעוני ב"כ המאשים, כי עבודות הבניה נשוא כתב האישום הראשון החלו טרם המועד הקובע ולא נטען כי נוספה תוספת בניה ללא רישיון לאחר המועד הקובע. סלע המחלוקת בענייננו הוא בשאלה האם הומצאה ביחס לעבודות הבניה התראה בטרם המועד הקובע.

בכתב האישום הראשון (שהעתקו צורף לתגובת המאשים) נטען כי נשלחו לנאשם התראות בדואר רשום מטעם הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה אורנית בתאריכים 20.11.06, 29.6.06, 25.7.06 ו- 2.11.10. בישיבת יום 6.7.11 שהתקיימה בתיק 39791-01-11 הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום והורשע על-פי הודאתו. בנסיבות אלה מקובלת עלי טענת המאשים ולפיה הודאת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום משתרעת גם על הנטען לגבי ההתראות שנשלחו אליו טרם המועד הקובע. מכאן אפוא נחה דעתי כי המבקש קיבל את ההתראות לפני המועד הקובע ולפיכך ניתן להעמיד את הנאשם לדין בגין ביצוע עבירות אלה.

מעבר לכך אציין כי טענות הנאשם מופנות למעשה כנגד פסק הדין שניתן בשנת 2011 אשר הפך להיות סופי וחלוט. הנאשם בחר להודות בכתב האישום באותו עניין ועל יסוד הודאתו הורשע בדין. בקשתו לפתוח מחדש את ההליך הפלילי לאחר שהסתיים ופסק הדין הפך חלוט פוגעת בעקרון סופיות הדיון וגם מטעם זה אין בידי להיעתר לבקשתו.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.