תו"ב 10482-06-13

רקע

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של בנייה ללא היתר ושימוש חורג, לפי סעיפים 145 ו-204 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965.

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 26.2.08 נמצא כי במקרקעין הידועים כחלקה 9 בגוש 4337 בשטחי המועצה האזורית "עמק לוד" (להלן: המקרקעין), בוצעו עבודות ללא היתר, שהן: בניית מבנה בשטח של 143 מ"ר (להלן מבנה Fׂ) ובניית מבנה בשטח 55 מ"ר (להלן: מבנה G). העבודות בוצעו בקרקע חקלאית מוכרזת. הנאשם מואשם בהיותו המחזיק בפועל והאחראי בפועל לביצוע העבודות.

על פי עובדות האישום השני, לכל הפחות מיולי 2012 בוצעו במקרקעין השימושים הבאים ללא היתר: במבנה F שימוש למגורים, במבנה G שימוש כמטבח. השימושים בוצעו בקרקע חקלאית מוכרזת. הנאשם מואשם כבעלים ומי שהיה אחראי בפועל לשימושים.

השתלשלות ההליך

הנאשם כפר באישומים, וטענתו היא כי המקרקעין המדוברים מצויים באזור המכונה כפר "דהמש". הנאשם טוען לקיומה של הגנה מן הצדק היות שהמאשימה הפסיקה את האכיפה באזור זה בשנת 2005 אך החליטה לשוב ולבצע אכיפה והציפה את בתי המשפט בתיקים של אנשי דהמש מבלי לתת תקופת התאקלמות. הכפר מיטלטל בין רשויות ואינו זוכה להסדרת הבנייה, אך מבוצעת אכיפה. רבות מעבירות הבנייה בכפר הן ישנות כיוון שלא נעשתה אכיפה במשך שנים, וכעת מוצאים צווי הריסה, אך לא קיימת מדיניות כוללת. דהמש בנוי על אדמות פרטיות. בנוסף, נטען כי לא ניתנה לנאשמים הזדמנות למסור גרסה בטרם הוגש כתב האישום. ועוד נטען כי הבניה ישנה.

הנאשם הסכים כי ניתן יהיה להכריע בכל טענותיו רק לאחר שמיעת ההוכחות, ועל כן נשמעו הוכחות.

בתום פרשת התביעה טען הנאשם כי אין לחייבו להשיב לאשמה, היות שלא הוכח הקשר שלו למקרקעין. בהחלטה מנומקת נדחו טענות הנאשם.

בשלב הסיכומים, הודיעה התביעה כי היא חוזרת בה מן האישום הראשון, ועל כן אני מורה על זיכויו של הנאשם מעבירת הבנייה ללא היתר.

כעת נותרה על הפרק שאלת ההרשעה בעבירת השימוש החורג בלבד.

ראיות התביעה

המפקח מטעם הוועדה, אורן שי-

לדבריו, ביקר במקרקעין לראשונה בשנת 2006 וזיהה את מבנה F. בשנת 2008 זיהה את G. את המבנים צילם בביקורים הללו, בתמונות ת/1, ובתמונות ניתן לראות את הנאשם עצמו. בביקור נוסף ביום 2.7.12, נכח הנאשם והוא מסר לו תצלום של רישיון הנהיגה שלו ת/2. בעת הביקורים הנאשם מסר כי המבנים שייכים לו, אחד המבנים משמש למגורים והשני למטבח. מבדיקתו, לא קיים תיק בניין למקרקעין וחלות עליהם תמ"מ 3/21 ותכנית הרכבת. הייעוד הוא נוף כפרי פתוח, שטח חקלאי.

לדברי העד נשלח זימון לנאשם לגביית גרסה, בדואר רשום, ונמסר כדין, לפי ת/7.

הוצג לעד תצלום ת/8 שזוהה על ידו כתמונה שצילם במקרקעין בשנת 2005, שני מבנים שניתן לגביהם צו הריסה, אך המבנים נשוא כתב האישום אינם קיימים בתצלום כיוון שטרם נבנו אז. F נבנה חצי שנה לאחר מכן, ואילו G נבנה רק בשנת 2008.