תו"ב 10153-10-15 ועדה מקומית לתכנון שורקות נ' גלזר ואח'

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבודות בניה ללא היתר ובסטייה מהיתר, בניגוד לסעיפים 145(א) 204 (א) ו-(ב) ביחד עם סעיף 208 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: החוק).

כתב האישום ותשובת הנאשמים

2. לפי כתב האישום, במקרקעין הידועים בגוש 4726, חלקה 25, מגרש 160, בישוב בית חלקיה, ביצעו הנאשמים חפירה בעומק של 3.5 מטר בכל היקף המגרש, שהיא עבודה טעונה היתר, ובלא שניתן היתר לביצועה.

3. בדיון שנערך ביום 23.02.16, טענה התביעה כי החפירה מסכנת את הציבור, בכך שבוצעה בצמוד לשבילו של השכן, וקיים חשש להתמוטטות בעת שירדו גשמים, והפנתה לנספח ת/1, תמונה משעה 09:08).

הנאשם 1 כפר באשמה, בשמו ובשם הנאשמת 2 שנעדרה מהדיון. קרוב משפחה של הנאשמים, מר גלעד וידר, טען כי לצורך ביצוע עבודות הבניה והחפירה, הורד שופל באמצעות שביל גישור מתון לאזור חפירת המרתף. מר וידר טען כי רק לצורך כך התחייבה חפירה נוספת מעבר לגבולות קו המרתף, ואין המדובר בעבודה שבוצעה בניגוד או בסטייה מההיתר. עוד טענו הנאשמים כי קיים אישור של מהנדס, ואין בחפירה סכנה.

לנוכח הטענה כי קיימת סכנה מיידית בשל החפירה, נקבע מועד לדיון הוכחות בתוך זמן קצר, והנאשמים נדרשו להגיש לבית המשפט אישור מהנדס לפיו אין סכנה בטיחותית במקום. ביום 25.02.15, הוגש אישור המהנדס מטעם הנאשמים.

4. בדיון ההוכחות שהתקיים, ביום 22.03.16, העידה מפקחת המאשימה- הגב' אירי דור ביתן (להלן: המפקחת), באמצעותה הגישה המאשימה את דו"ח הביקורת שערכה הכולל תמונות של החפירה נושא האישום, היתר הבניה, צו הפסקת בניה מינהלי שניתן לעבודות החפירה ומכתבי התראה וזימונים לחקירה ולמסירת גרסה בפני המפקחת.

מטעם הנאשמים העיד מר גלעד וידר, גיסה של הנאשמת 1, שהיה המפקח מטעם הנאשמים על העבודות בשטח. לא הוגשו ראיות מטעם הנאשמים, והם בחרו שלא להעיד בעצמם.

המסגרת נורמטיבית

5. על פי סעיפים 204(א) ו-(ב) לחוק, עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר או בסטייה ממנו, מהווה עבירה. סעיף 145(א)(3) לחוק מחייב קבלת היתר בניה בטרם יתחיל אדם באלה:

"(1) התוויתה של דרך, סלילתה או סגירתה;

(2) הקמתו של בניין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה...

(3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבניין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית".

תקנה 1(2) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז-1967 (להלן: התקנות), קובעת כי העבודות בקרקע ובבניין והשימוש בהם, הטעונים היתר לפי פרק ה' לחוק התכנון והבניה, הן בין היתר "כל חציבה, חפירה, כרייה או מילוי המשנים את פני הקרקע, יציבותה או בטיחותה" [ההדגשה שלי – ר.ה.].

סעיף 208(א) לחוק קובע את האחריות לעבודה ולשימוש הטעונים היתר, ובכללם נקבעה אחריות בעל המקרקעין, מבצע העבודות, המשתמש בפועל במקרקעין, והאחראי לעבודה. אין חולק במקרה דנן, כי הנאשמים הם בעלי המקרקעין נושא כתב האישום, המחזיקים בהם, ומי שהעבודות מבוצעות עבורם.

דיון והכרעה

6. מאחר שהנאשמים לא כפרו באחריותם או מי מטעמם לעבודות החפירה, הרי שיש לבחון אם ביצוע החפירה, מעבר לקו הבניין של המרתף הנבנה, בהיקף שקיים בפועל, מהווה עבודה הטעונה קבלת היתר, והאם חפירה זו בוצעה בסטייה מההיתר.

אקדים סוף דבר לראשיתו, ואבהיר כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את העדויות ואת הראיות, מצאתי כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר את כל עובדות כתב האישום, ועל כן יש להרשיע את הנאשמים בעבירות הבניה המיוחסות להם, כפי שיפורט להלן.