תה"ג 25130-04-14 מדינת ישראל נ' אבו טיר

1.עתירה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה (להלן – העותר), להכריז, כי המשיב, יוסף בן יצחק אבו טיר, הוא בר-הסגרה לארצות הברית, לצורך העמדתו לדין בגין עבירה פדראלית ועבירות לפי הדין הפנימי של מדינת טקסס, שעניינן ברכישת דלק מבלי לשלם עליו מס, מהילתו באופן לא חוקי ומכירתו ללא תשלום מס.

רקע

2.על פי דיניה הפדראליים של ארה"ב, מכירה של דלק מסוג בנזין, קרוסין ודיזל, בתחומי ארה"ב, חייבת בתשלום מס (0.244 סנט לגאלון) ואילו דלק שנקנה על מנת לייצאו מחוץ לארה"ב, הינו פטור ממס. בנוסף, על פי דיניה של מדינת טקסס, אסורה מהילה או מכירה של דלק ללא היתר.

3.כמתואר בבקשת ההסגרה, בתחילת או במהלך חודש אוקטובר 2001, קשרו המשיב ואדם בשם סידני ברל בלדון השני (להלן – בלדון) קשר שמטרתו הפקת רווח שלא כדין ע"י רכישת דלק מבלי לשלם עליו מס, מהילתו באופן לא חוקי ומכירת התערובת מבלי לשלם עליה מס:

בשלב ראשון, ביום 20.2.02 הקים בלדון את חברת "מיד-קוסט אינטרנשיונל", אשר עסקה, בין היתר, במכירה ובהפצה של דלק מסוג קרוסין (להלן – חברת מיד קוסט). החברה נרשמה ופעלה במדינת טקסס, ואדם בשם טרייסי דייל דיאמונד (להלן – דיאמונד) שימש בה בתפקיד בכיר.

בשלב שני, בחודשים מרץ 2002 עד נובמבר 2003, רכש בלדון, בעזרתו של דיאמונד, כ- 13 מיליון גלונים של דלק מסוג קרוסין מבית זיקוק שבמדינת לואיזיאנה. אף שבפועל, יועד הדלק לשיווק בשוק המקומי, הצהיר בלדון בכזב, כי בכוונת החברה לייצא את הדלק למקסיקו (על מנת ליהנות מהפטור הקיים מתשלום מס על דלק המיועד לייצוא מחוץ לארה"ב).

בשלב שלישי, הועבר הדלק שנרכש למגרש מסחרי בעיר יוסטון (בטקסס), במשאית אשר הייתה בבעלות אביו של בלדון. שם, בהוראתו של המשיב, נמהל הדלק בתוצר לוואי של אספלט המבוסס על פטרוליום (להלן – נוזל המהילה), אשר מחירו זול יותר מדלק מסוג דיזל והוא אינו ממוסה. מהילה זו, נעשתה ללא היתר ממדינת טקסס, כנדרש על פי חוקיה. על פי בקשת ההסגרה, מחודש אוקטובר 2001 ועד לחודש נובמבר 2003, קנתה חברת מיד קוסט מעל ל-8 מיליון גלונים של נוזל המהילה, אשר נמהלו עם 13 מיליון גלונים של דלק מסוג קרוסין.

בשלב רביעי, נמכר הדלק המהול לתחנות דלק שונות, כדלק מסוג דיזל ששולמו עליו כל המיסים כדין, זאת למרות שלמשיב ולבלדון לא היה היתר מטעם מדינת טקסס לשווק ולמכור דלק, וכך גם לא דיווח המשיב לרשויות המס על העסקאות הללו. הדלק המהול הועבר לתחנות הדלק בפיקוחו של המשיב, אשר שילם לנהגי משאיות שעבדו בחברה שנקראה "איי. אס. פטרוליום" (המשיב לא החזיק בה בתפקיד רשמי) עבור הובלתו של הדלק המהול לתחנות הדלק השונות.

4.במעשיהם אלה, כך לפי בקשת ההסגרה, רכשו המשיב, בלדון ודיאמונד, דלק מסוג קרוסין מבלי ששילמו עליו מס; הגדילו את נפחו של הדלק בכמעט פי שניים על ידי מהילתו בחומר שאינו ממוסה; ומכרו אותו כדלק מסוג דיזל, מבלי שדיווחו על כך לרשויות המס בטקסס. בכך, התחמקו השלושה מתשלום מס פדראלי בסכום של כ- 3.3 מיליון דולר ומתשלום מס למדינת טקסס, בסכום של כ- 4.6 מיליון דולר.

5. ביום 9.7.07 הוגש נגד המשיב, בלדון ודיאמונד כתב אישום בבית המשפט הפדראלי במחוז הדרומי של מדינת טקסס, בגין עבירה של קשירת קשר להונות את ארה"ב. ביום 14.4.08 הורשעו המשיב ושותפיו על סמך הודאתם בכל המיוחס להם, במסגרת הסדר טיעון. מועד מתן גזר הדין נקבע ליום 20.3.09 והמשיב נותר משוחרר בתנאים. ברם, הוא לא התייצב לפגישה שנקבעה לו עם קצין המבחן ביום 20.1.09 ולאחר שלא צלחו הניסיונות לאתרו, ביום 4.2.09 הוציא בית המשפט הפדראלי צו מעצר נגד המשיב, בגין הפרת תנאי שחרורו.