תביעת רשלנות בגין כריתת רחם אשר לטענת התובעת הייתה מיותרת וגרמה לה לנכות נפשית וגופנית

התובעת ילידת 11.6.57 טוענת בתביעתה כי הנתבעות, המפעילות את בית החולים ליולדות על
שם סרלין )הידוע גם כבית חולים הקריה, להלן - בית החולים(, אשמות ברשלנות, בכך שלא
העניקו לתובעת את הטיפול הרפואי הראוי.

אין חולק שבחודש נובמבר 1987, בהיות התובעת בשבוע ה18- להריונה, היא הופנתה לבית
החולים, לאחר שבמסגרת בדיקה שגרתית היא נשלחה לביצוע אולטראסאונד במכון מור. בדיקה
זו העלתה שברחמה מצוי עובר מת, שמוחו פגוע ולקוי. ממצא זה אומת על ידי בדיקת
אולטראסאונד נוספת שנערכה לתובעת באותו יום )3.11.87( בבית החולים. בעקבות ממצא זה
הוזמנה התובעת עוד באותו יום לבית החולים לאשפוז ליום 5.11.87 בבית החולים ומיד
אושפזה. במהלך אשפוזה, בוצע בה ניתוח של כריתת הרחם והתובעת טוענת בכתב תביעתה
שכריתה זו הייתה מיותרת וגרמה לה לנכות גופנית ונפשית.

בתביעתה קובלת התובעת על פגיעות גופניות בהיקף רחב למדי, הכוללות גם נזק לשלפוחית
השתן וללב, ואולם, לכתב תביעתה היא צירפה חוות דעת רפואית רק בשני תחומים. התחום
הגניקולוגי והתחום הנפשי. גם במהלך הראיות ובסיכומיהם התרכזה התובעת בתחומים אלו
בלבד.

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי מורה שמי שמבקש "להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה