תביעת פיצויים כנגד עובד שהפר את חובתו לעבוד בחריצות

סגן הנשיא י' אליאסוף

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב )תב"ע נד/3-774; השופטת
שגיא ונציגי הציבור ארצי ו-סלע(, בו נדחתה תביעת המערערת כנגד המשיב שעניינה
פיצויים בשל הפרת חוזה ונזקים.

2. המערערת הינה מפיץ מורשה למכירה והתקנה של מזככי מים ביתיים. המערערת, שהיתה
מעוניינת לשווק ולהפיץ את המוצר האמור, חתמה עם המשיב

ביום 1.1.1992 על "הסכם לקידום מכירות" של המוצר על ידי המשיב )להלן

- ההסכם(. על-פי ההסכם, היה המשיב "מנהל המכירות" בתחום הגיאוגרפי

שפורט. תפקידו כלל, בין השאר, גיוס סוכנים, הדרכתם והפעלתם. תוקפו של

ההסכם היה לשנה אחת, מיום 1.1.1992 עד ליום 31.12.1992.

בין שאר הוראות ההסכם, כלולות בו ההוראות דלקמן:

3.1.1" זכות הצדדים להפסיק את ההסכם ו/או לשנותו בהתראה בכתב של 45 יום ממועד תום
תקופתו.

5.3 מוסכם על הצדדים כי היחסים ביניהם יהיו יחסי מפיץ מורשה ונותן שירותים וכי לא
יחולו עליהם בכל אופן שהוא יחסי עובד-מעביד, וכי אין חובה על חברת תמהיל לשלם למנהל
המכירות או מי מטעמו כולל מנהליו, עובדיו או סוכני תמהיל כל סכומים שהם, וכי אין
חובה על חברת תמהיל לשאת בתשלומים המגיעים או יגיעו עבור חופשות, פיצויים, ניכויים
ו/או תנאים סוציאלים אחרים למעט האמור בנספח א'.