תביעת לשון הרע בין עורכות דין בגין התבטאויות וירטואליות ב"פייסבוק"

1.ניצבת לפניי שאלה נוספת אותה מציג עידן הרשתות החברתיות לעולם המשפט. האם דברים שנכתבו בשיחה פרטית ברשת "הפייסבוק" ע"י עורכת דין – הנתבעת על חברתה למקצוע – התובעת, דברים הפוגעים לכאורה בשמה הטוב של התובעת, הן כעורכת דין והן כאדם, ראויים לבוא בשערי בית המשפט, או שמא, עם שינוי העיתים, ראוי שהתבטאויות וירטואליות אלה יקבלו יחס שונה וייהנו מהגנות האמורות בחוק איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק") או מהגנת "זוטי דברים" .

2.בתביעה שלפניי עותרת התובעת לפצותה בסך 200,000 ₪ - פיצוי ללא הוכחת נזק בגין "לשון הרע" שהוציאה הנתבעת על התובעת.

3.התובעת והנתבעת – שתיהן עורכות דין העוסקות בתחום דיני המשפחה, אשר בעבר ייצגו בבית המשפט לענייני משפחה שני בעלי דין (בני זוג מסוכסכים). אין חולקין, כי ההליך שניהלו התובעת והנתבעת בבית המשפט לענייני משפחה, לא התנהל על מי מנוחות, ובין השתיים היו חילופי דברים שהותירו ביניהן "משקעים".

4.מרבית העובדות הנוגעות לפרסום, לרבות תוכן הפרסום, אינן שנויות במחלוקת. אין חולק, כי ביום 28.3.2014 ניהלה הנתבעת שיחה פרטית באמצעות ה-Inbox (תיבת הודעות פרטיות) בפייסבוק עם אחר- ג' נ' (להלן: "נ'") - מכר משותף של שתי בעלות הדין. אין חולק כי באותם ימים שכר נ' את שירותיה של התובעת ע"מ לייצגו בערעור לבית המשפט המחוזי שעל פרטיו לא נעמוד כאן. אין חולק כי בשיחה זו שהתנהלה במסגרת מערכת ההודעות הפרטיות, נאמרו דברים בגנותה של התובעת, המגיעים כדי "לשון הרע" (ראו הסכמת הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 11.1.2015). המחלוקת בתיק זה היא - האם ראוי להכיר בפרסום כלשון הרע, או שמא מדובר ב-"זוטי דברים", או שהפרסום חוסה בצילן של ההגנות האמורות בחוק.

5.עפ"י כתב התביעה, ביום 29.3.2014 למחרת יום הפרסום הובא לידיעת התובעת ע"י נ', כי הנתבעת הוציאה דיבתה רעה. עפ"י כתב התביעה הפרסום המהווה "לשון הרע" התבטא באמירות שלהלן (ציטוט מן הנטען בסעיף 8 לכתב התביעה):

"פשוט בדיחה...אני מייצג לקוח נגד ס' שהגיבה לך על התמונה בנושא חזקת הגיל הרך ומה שהיא כתבה, זה בדיוק מה שהיא עושה... אין בושה לאנשים".. היא מאלה שעשו התמחות על תיק הגירושין של עצמן ומשחזרות את כל העוולות שעשו לגרוש שלהן בכל התיקים... הרמה הנמוכה ביותר שפגשתי לאחרונה" "סתומה בלחץ" מסכנה...אפילו עברית היא לא יודעת, בכל דיון יוצאת או בוכה או עצבנית רצה לסיגריה חחח... נחשבת? מי מכיר אותה"  

עוד נטען בכתב התביעה כי גם לאחר שהנתבעת הבינה היטב כי התובעת מייצגת את נ' המשיכה היא להוציא דיבתה של התובעת בכותבה את הדברים שלהלן:

" טוב מי מייצג אותך? הבנתי.. אל תבחר עורך דין לפי גובה שכר הטרחה אלא לפי הניסיון, לא אני לא ממליצה לך על עצמי" .. בטח אכל ס' בלי מלח" .. ולא מתנהג כמו בשוק כדוגמת אנשים אחרים שאת שמם לא נזכיר כאן"

6.עוד נטען בכתב התביעה, כי כעבור מספר ימים, לאחר שנודע לנתבעת כי התובעת יודעת על הדברים שנאמרו אודותיה, פנתה היא אל נ' וכתבה לו : "לא כתבתי עשירית ממה שאני והסביבה המקצועית באמת חושבת עליה.." (סעיף 12 לכתב התביעה).