תביעת כתובה ומזונות עד הגט

לפנינו תביעת האשה לכתובתה.

כן האשה תובעת מזונות מעת שעזבה את הבית ועד סידור הגט.

הצדדים התגרשו ביום 14.11.11.

כתובה

האשה תובעת 100,000 ש''ח לכתובתה. זהו הסך הנקוב כתובה. הכתובה היתה לנגד עיני בית הדין.

ב"כ הנתבע מגיב לתביעת הכתובה: האשה עזבה את הבית בעילה לא מוכחת. הגישה ערעור, ובית הדין הגדול קבע כי אם האשה תביע נכונות לחזור לגור באזור העבודה של הבעל, בית הדין האזורי ידון ברצינות כוונותיה. חובת ההוכחה על האשה לקבלת זכויותיה כאשת איש. לכן גם לא מגיעים לאשה מזונות ולא כתובה.

ב"כ האשה מגיב: בהחלטה מיום 3.5.10 לא חויבה האשה בגט, אלא היתה רק המלצה לגירושין. אם כך, אין עילה להפסד מזונות וכתובה. האשה אמרה כי עזבה בגלל משפחת הבעל. רק לאחר שהבעל דרש להתגרש, האשה הסכימה להתגרש. בפס"ד רחובות 2897-21-1 מיום 31.10.06 וכן תיק 5904-21-1 בבית דין תל אביב נפסק שמעשה כיעור לא שולל כתובה, וצריכה האשה התראה. פה לא היה התראה. כן טוען שלא היה איזון משאבים.

בית הדין דוחה את ניסיונו של ב"כ האשה להציג את עזיבת האשה את הבית בעילת משפחתו של הבעל, כאשר העניין לא עלה אף ברמז בהחלטות בית הדין עד היום וכן לא בתסקיר שירותי הרווחה המקיף מיום 16.5.12 שיתואר בהרחבה להלן. האשה לא טענה זאת לפני שירותי הרווחה, למרות היקף טענותיה לפניהם, ואין סיבה והצדקה לקבל טענה זו כיום.

במהלך הדיון ב"כ האשה מצהיר כי האשה לא תתבע חלוקת זכויות כספיות מהבעל, זאת בשל תביעתה לכתובה בבית הדין, משום שמבין שבבתי הדין לא פוסקים גם כתובה וגם איזון משאבים, כהצהרתו וכהבהרתו.

ב"כ הנתבע מוסיף: האשה לא הצהירה שהיא רוצה שלום בית. בפרוטוקול מיום 4.7.11 לא נאמר שהאשה רוצה שלום בית, אלא רק הצהירה כי היא מוכנה להתגרש. לאשה לא היתה כל כוונה לחזור לבעל. באשר לאיזון משאבים, האשה קבלה נכסים תמורת הדירה. הדירה היתה רשומה ע"ש שניהם. הדירה חולקה בחלקים שווים, הבעל שילם לה 65,000 ש''ח, אף שהדירה נרכשה ע"י הבעל. אין להוסיף לה גם את הכתובה. אולי מה שקבלה כבר על הדירה זה פירעון כתובה בעת הנישואין. כן טוען שמצבו הכלכלי של הבעל לא טוב.

הבעל לשעבר מצהיר כי הוא מרוויח כ- 8000 ש''ח לחודש ועובד בהייטק.

לשאלת בית הדין, ב"כ האשה מצהיר כי אין לאשה הוכחות לטענות כי היא עזבה את הבית מחמת משפחת הבעל או מחמת איומים. אך טוען כי זה כתוב בתסקיר.

עוד מוסיף כי אמנם בתסקיר שירותי הרווחה 16.5.10 האשה טענה כי היא רוצה להתגרש, אך לאחר מכן היא חזרה בה.

ב"כ האשה מציין כי בהחלטת בית הדין מיום 24.5.10 כתוב כי הסיכוי לשלום אפסי, כפי שנאמר בתסקיר. כן טוען כי נאמר שם שאין עילה מוכחת לעזיבת האשה את הבית.

עד כאן תמצית טענות הצדדים בשאלת הכתובה.

תסקיר שירותי הרווחה

טרם הכרעת הדין נציין פרטים מרכזיים (בדרך כלל ציטוטים) מתוך תסקיר שירותי הרווחה מיום 16.5.10.

הצדדים פרודים מ 8.09. ביום זה עזבה האשה את הבית בעפולה ועברה להתגורר עם הילדים בבית אמה בפתח תקווה, על רקע תלונותיה על אלימות נפשית ואיומים מצד הבעל כלפיה ומתוך החלטה להפסיק אלימות זו. האשה אובחנה בשלב מסוים כסובלת מהפרעת חרדה-דיכאון וטופלה במסגרת מתאימה. האשה רצתה ללדת במרכז הארץ ליד אמה, דבר שעורר התנגדות קשה מצד הבעל.

עמדת האשה: עד להריון השלישי, היחסים עם הבעל היו טובים. לדבריה, הבעל ביקש ממנה להתגרש בעוד היא התעקשה על שלום בית. במהלך חופשה שיזמה עם הילדים בבית אמה בפתח תקווה, הודיעה האשה לבעל כי אין בכוונתה לחזור אליו. לדבריה, במסגרת ניסיון לשלום בית, סוכם שלאחר שבוע היא תחזור, אך לדבריה הבעל התקשר אליה וביקש להתנתק ממנה ומהילדים למשך שנה, לאחר מכן חזר בו מכוונתו לנסוע וביקש שלא תחזור אליו. לדבריה, מאוחר יותר הבעל ביקש שילכו לטיפול זוגי, היא סרבה, והבעל הטריד אותה טלפונית. בשיחה עם פקידת הסעד, האשה אמרה כי כיום ברצונה להתגרש.