תביעת השבה בגין שחרור מכונית מרצדס מהמכס

1.         עסקינן בתביעה כספית על סך של 203,460 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה ביום 28.3.04.

פרשת התביעה כעולה מכתב התביעה

2.         התובע 1 (להלן: "התובע") הינו בעל מניות ומנהל הכללי של התובעת 2, שהינה חברה בע"מ (להלן: "התובעת").

3.         הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הוא אביו של הנתבע 2 (להלן: "סאמי").

4.         התובע הוא אביה של הגב' עביר נאשף (להלן: "עביר"), שהינה גרושתו של סאמי.

5.         במהלך השנים 1993-1997 למדו סאמי ועביר לימודי משפטים באנגליה, במסגרתם הכירו האחד את השני. סמוך לחזרתם ארצה החליטו להתארס ולהתחתן.

6.         סמוך לחזרתם ארצה הציעו הנתבעים לתובע, בשל מצבו הכלכלי הטוב, לרכוש מחו"ל רכב מסוג מרצדס, דגם מפואר, ולזכות בהטבת מס של תושב חוזר לה זכאית עביר.

7.         לטענת התובעים, הציג הנתבע את עצמו כאיש המקושר עם עובדי המכס באזור הצפון, וכי באמצעות קשריו אלה הוא יוכל להפחית את סכום המכס שאמור להיות מוטל על הרכב עד למינימום, ולטפל בעניין זה במהרה ובקלות.

8.         התובע השתכנע מדברי הנתבעים והחליט לרכוש רכב מרצדס מפואר מחו"ל. לשם כך רכש לקראת סוף שנת 1996, באמצעות בתו עביר ובנו בשיר, רכב מרצדס במדינת גרמניה, שנת יצור 1993 דגם SE400 (להלן: "המרצדס").

            גם הנתבעים רכשו בעבור עצמם במסגרת אותה נסיעה לגרמניה רכב מרצדס דגם SE300.

9.         המרצדס שרכש התובע הגיע לנמל אשדוד, וביום 17.11.96 שוחרר המרצדס, בעזרתו של הנתבע, ונמסר לידיה של עביר. זאת היה לאחר שהנתבע הודיע לתובע ולעביר כי קיבל עבורם היתר שימוש במרצדס מאת רשויות המכס למשך 4 חודשים, היינו - עד ליום 16.3.97, מבלי שיהיה צורך בתשלום סכום המכס המתבקש מהכנסת המרצדס לארץ (להלן: "תקופת ביניים א"). 

10.        בתקופת ביניים א' פנה התובע לא אחת אל הנתבעים בדרישה להסדיר את עניין תשלום המכס על המרצדס, אולם הנתבעים הודיעו לי כי קיימת אפשרות לקבל אורכה נוספת לתשלום המכס מאת רשויות המכס.

            בעקבות הודעה זו פנה התובע אל רשויות המכס ביפו וקיבל אורכה נוספת לתשלום המכס עד ליום 16.5.97, תוך שהוא מציין כי הודיעו לו שזו האורכה האחרונה, שלאחריה יש לדאוג לתשלום המכס המתחייב מהבאת המרצדס לארץ (להלן: "תקופת ביניים ב").

11.        גם בתקופת ביניים ב' טוען התובע כי הפציר בנתבעים להסדיר את עניין תשלום המכס, אולם הנתבע הודיע לו כי בזכות קשריו עם גורמים במכס, הוא יכול להשיג אורכה נוספת לתשלום המכס, על אף שהודיעו לתובע במשרד המכס ביפו כי תקופת ביניים ב' היא האורכה האחרונה.

12.        בפועל, אכן הנתבע הצליח להשיג לתובע אורכה נוספת לתשלום המכס בגין הרכב עד ליום 16.7.97, תוך שהוא מודיע לתובע כי זו האורכה האחרונה לתשלום מטעם רשויות המכס, וכי על התובע ובתו עביר להסדיר את תשלום המכס, אחרת לא ניתן יהיה להמשיך ולהחזיק במרצדס בארץ (להלן: "תקופת ביניים ג").

13.        מציין התובע כי במהלך כל תקופות הביניים כמפורט לעיל, ביקש מהנתבעים לטפל בעניין תשלום המכס אודות המרצדס, כפי שהבטיחו, ואף דרש לדעת מה סכום המכס שעליו לשלם.

            מדגיש התובע כי אף התנה את מסיבת האירוסין של בתו עביר עם סאמי, הנתבע 2, בהסדרת עניין תשלום המכס ורישוי המרצדס בישראל.

14.        טוען התובע כי בשלב כלשהו הודיע לו הנתבע כי רשויות המכס דורשים סך של 80,000 ש"ח כמכס בגין המרצדס. כשפנה התובע סמוך לאחר הודעה זו אל הנתבעים לשם תשלום הסך הנ"ל, הודיעו לו הנתבעים כי רשויות המכס דרשו סכום נוסף של 30,000 ש"ח, וכי סה"כ סכום המכס המתחייב אודות המרצדס הינו סך של 110,000 ש"ח.

            משביקש התובע לשלם סכום זה בהמחאה בנקאית, הודיעו לו הנתבעים כי יש צורך בתשלום הנ"ל במזומן.