תביעת בנו של מנוח נגד אשת אביו לתשלום שכר דירה על דירה שירש

לפניי תביעה לחיוב הנתבעת בתשלום דמי שכירות בגין מגוריה בדירה אשר 90% מהזכויות בה רשומות על שם התובע, ותביעה לפירוק השיתוף בזכויות בדירה. השאלה העיקרית שעל הפרק היא האם לנתבעת זכות מגורים ללא תמורה בדירה לכל חייה.

א. רקע עובדתי:

1. ביום 25.11.2019 נפטר מר --- ז"ל (להלן: המנוח) והותיר אחריו אלמנה, היא הנתבעת, אשר הייתה רעייתו השלישית, וארבעה ילדים בגירים, מהם שתי בנות מנישואיו הראשונים אשר אינן חלק מההליכים שלפניי, ובן ובת מנישואיו השניים, הם התובע וגב' ד' א' (להלן: ד').

2. הנתבעת נישאה למנוח ביום 20.3.1995 והיא חיה עמו משך כ- 25 שנים עד למועד פטירתו. לאורך כל שנות חייהם המשותפים התגוררו המנוח והנתבעת יחד בדירה הנמצאת ברחוב ר' ב- X (להלן: הדירה ברחוב ר').

3. הזכויות בדירה ברחוב ר' נרכשו בשנת 1989 והן נרשמו באופן הבא: 90% על שם התובע, 5% על שם המנוח ו- 5% על שם רעייתו השנייה של המנוח אשר היתה נשואה לו אותה עת, היא אמם של התובע ושל ד'. בעת רכישת הזכויות בדירה ברחוב ר' התגורר התובע בארצות הברית. לטענת התובע הוא מימן את רכישת הזכויות ואילו לטענת הנתבעת המנוח ורעייתו השנייה הם שמימנו את רכישת הזכויות. מחלוקת זו אינה טעונה הכרעה בהליך שלפניי.

אותה עת היו המנוח ורעייתו השנייה בעלים של דירה נוספת, הנמצאת ברחוב ה' ב- X, אשר שימשה למגוריהם (להלן: הדירה ברחוב ה').

לאחר רכישת הזכויות בדירה ברחוב ר' עברו המנוח ורעייתו השנייה להתגורר בה.

התובע שב להתגורר בישראל בשנת 1992 ומאז הוא גר בדירה ברחוב ה' המשמשת למגוריו גם כיום.

לאחר פטירת רעייתו השנייה של המנוח, נקבע המנוח כיורש מלוא עיזבונה. בהתאם לכך, על שם המנוח היו רשומות מלוא הזכויות בדירה ברחוב ה' ו- 10% מהזכויות בדירה ברחוב ר'.

לאחר פטירת רעייתו השנייה, נותר המנוח להתגורר בדירה ברחוב ר', ומזה כ- 25 שנים מתגוררת שם גם הנתבעת אשר נותרה לגור בדירה גם לאחר פטירת המנוח.

4. לאורך כל השנים, המנוח, רעייתו השנייה או הנתבעת לא שילמו לתובע דמי שכירות עבור חלקו בדירה ברחוב ר' והם גם לא נדרשו לשלם.

5. ביום 1.3.2005 חתם המנוח על צוואה בה הורה כדלקמן: