תביעה נזיקית לפיצויים כספיים בשל סירוב הבעל להמשיך בטיפולי פוריות.

מונחת לפני תביעה נזיקית שהגישה אישה כנגד בעלה לתשלום פיצויים כספיים בסך 500,000 ₪ בגין נזקים אשר לטענתה נגרמו לה כתוצאה מסירובו של הבעל להמשיך בטיפולי פוריות שהחלו.  

תמצית הרקע העובדתי:

1. התובעת והנתבע (להלן: "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י ביום x.x.12 ועודם נשואים.
2. לתובעת היו אלו נישואיה שניים (ללא ילדים) ולנתבע היו אלה נישואיו הראשוניים.
3. במהלך נישואיהם ניסו הצדדים להביא לעולם ילד משותף אולם ניסיונותיהם לא צלחו.
4. תחילה ניסו הצדדים להרות באופן טבעי ומשהדבר לא צלח החלו לבצע טיפולי הזרעות אצל פרופ' שיף אולם גם שלוש הזרעות שעברו לא צלחו עד כי בסופו של דבר פרופ' שיף קבע כי התובעת תזדקק לתרומת ביציות.
5. הצדדים פנו לקבלת חוות דעת נוספת מד"ר אלי גבע ולאור חוות דעתו החלו בשנה נוספת של ניסיונות וטיפולים על מנת לשאוב ביציות מהתובעת. לצורך שאיבת הביציות מגופה של התובעת, נאלצה התובעת לעבור בדיקות רבות ופולשניות ולהזריק לגופה שתי זריקות הורמונים בכל יום.
6. כל אותה עת הנתבע שיתף פעולה עם התובעת ותמך בה ואף עבר בדיקות בעצמו, לרבות השבחת זרע לטובת הטיפול.
7. לאחר תקופה של הזרקות הורמונים וניסיונות נוספים להיכנס להריון, החליטו הצדדים לוותר על הניסיונות לשאיבת ביציות והחלו לפעול לאיתור תרומת ביציות.
8. באוגוסט 2015 החלו הצדדים לחפש חברה לצורך איתור תורמת ביציות והשתלתן אצל התובעת. תחילה פנו למרפאה של חברת "אוריגו קאר" אולם בשל חוסר בכימיה (כטענת התובעת) זנחו את החברה והמשיכו לחפש חברות אחרות שילוו אותם בתהליך זה.
9. בשנת 2016 פנו הצדדים לחברת "מנור מדיקל" לייבוא ביציות מחו"ל והחלו בטיפול מכין לקראת השתלת הביציות בגופה של התובעת, אולם כשבועיים לפני הטיפול הודיעה חברת "מנור מדיקל" כי התורמת פרשה, דבר שגרם לתובעת למפח נפש גדול וזאת מקץ שלוש שנים שהתובעת מנסה להרות.
10. לאחר מכן ניסו הצדדים למצוא תורמות אחרות וביום 10.7.16 חתמו הצדדים על חוזה בחברת ל.ב. הפריה חוץ גופית עם תורמת מקייב.
11. ביום 24.8.16 החלה התובעת בטיפול הורמונאלי לטובת ההפריה ובהמשך הביציות נשאבו מהתורמת, בוצעה ההפריה והגיעו לארץ 7 עוברים מוקפאים ושני עוברים טריים.
12. השתלת העוברים ברחמה של התובעת נקבעה ליום 27.9.16.
13. דא עקא, שבפרק הזמן בין התחלת הטיפול ההורמונאלי לבין המועד שהיה קבוע לצורך השתלת העוברים, נתגלע בין הצדדים משבר גדול ביחסים שהגיע לכדי הגשת בקשה משותפת לגירושין שנחתמה ביום 17.9.16 והוגשה לבית הדין הרבני ביום 25.9.16, קרי יומיים לפני המועד שנקבע לצורך השתלת העוברים ברחמה של התובעת (בקשת הגירושין צורפה כנספח א' לכתב ההגנה).
14. יצוין, כי בשלב מאוחר יותר התובעת חזרה בה מהסכמתה לתביעתה הגירושין ונכון לעת ניהול ההליך המשפטי, הצדדים עדיין נשואים ומנהלים הליך גירושין בבית הדין הרבני.  
15. ביום 25.9.16 הגיש הנתבע את הבקשה המשותפת לגירושין בבית הדין הרבני ועוד קודם לכן פנה אל המכון בו נערכו טיפולי ההפריה לצורך הקפאת העוברים וביקש לרשום הערה בתיק הרפואי כי לצורך השתלת העובר נדרש אישור של רופא מטעמו כאשר המשמעות היא שלצורך השתלת העוברים יש לקבל את הסכמתו של הנתבע. לאחר מכן ובאותו יום (25.9.16) שלח הנתבע מסרון לתובעת בו הודיע לה כי הוא ביטל את הטיפול וכי הוא הולך להגיש את הבקשה לגירושין לבית הדין הרבני.