תביעה נזיקית בגין מעשה כישוף

כללי

1. בפני תובענה כספית בגובה 200,000 שהגישה התובעת- האישה כנגד בעלה באותה עת (להלן: הנתבע" ו/או "האיש"). לתובענה שני ראשי תביעה האחד תביעה לנזקי גוף והשני תביעה רכושית בגין כספים שהתובעת מאמינה שהנתבע הבריח לאתיופיה  ובנה שם בית.
2. התיק נקבע להוכחות ליום 19.7.18 ואולם ביום 16.7.18 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה יבוטל מועד ההוכחות, במקומו יגיש כל אחד מן הצדדים סיכומים קצרים מטעמו ובית המשפט ייתן פסק דין על סמך החומר המצוי בתיק.

רקע וטענות הצדדים

3. הצדדים הינם יהודים עולים מאתיופיה אשר נישאו עוד באתיופיה  לפני כשלושים שנה ונולדו להם ארבעה ילדים . הצדדים חיים בנפרד זה מזה כשנה לפני הגשת התובענה. מקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים היה בעיר xxxxxxx.
4. לגרסת התובעת בעדותה לפני פרידת הצדדים מרח עליה הנתבע בשנתה  מרקחת, שטיבה איננו ידוע לה, היא התעוררה והחלה מהומה (להלן "האירוע"). בדיעבד התברר לה כי את המרקחת הכין  לנתבע "מכשף" קהילתי ומטרתו הייתה לטשטש את דעתה ולפגוע בה (ס' 11 לתצהיר עדותה הראשית של התובעת).
5. לגרסתה מאז שהנתבע מרח עליה את המרקחת איננה אותו אדם; היא חשה חולשה, עייפות ופחדים

והדבר משפיע לרעה על חייה (ס'13 לתצהירה).

6. לטענתה באמור לעיל ביצע הנתבע כלפיה , עוולה של תקיפה ו/או הפרת חובה חקוקה ו/או רשלנות .
7. עוד לטענת התובעת, במהלך החיים המשותפים היה הנתבע מבריח סכומי כסף נכבדים למשפחתו שבאתיופיה, מאות שקלים מדי חודש. התובעת מאמינה שהנתבע הבריח סך מינימלי של 100,000 לאתיופיה. התובעת סבורה כי הנתבע בנה שם בית וכעת הוא נהנה מפירות השקעה זו שגם אותה הוא מסתיר ממנה והיא זכאית לפחות למחציתה (ס' 15 לתצהיר עדותה הראשית).
8. הנתבע מכחיש את טענות התובעת וטוען כי מדובר במחשבות שווא ובהזיות שלה, שכל קשר בינן לבין המציאות הוא מקרי בלבד. התובעת היא זו שהחליטה משום מה שעובר עליה משהו ועל סמך מחשבות תימהוניות אלה הגדילה לעשות ומאשימה אותו בכישוף ואין לו מושג בכלל על מה מדובר (ס' 9 לתצהיר עדותו הראשית ).
9. הנתבע גם מכחיש כל טענה להברחת כספים או לרכישת בית באתיופיה ושוב טוען להזיות של התובעת. הנתבע מדגיש כי בפועל הצליח בקושי לעמוד בכלכלת הבית ובתשלום ההוצאות השוטפות ומאז שעלה ארצה ביקר באתיופיה פעם אחת בלבד ,למשך חודש ימים ,לביקור משפחתי (ס' 13 ו-14 לתצהירו ).

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי במכלול החומר שבתיק ועיינתי בסיכומי הצדדים נחה דעתי כי דין התובענה על שני ראשיה להידחות בשתי ידיים.
11. באשר לתביעת הכישוף; התובעת לא תמכה עדותה בכל ראיה חיצונית על עצם קרות האירוע ואני מעדיף את עדות הנתבע כי האירוע כלל לא התרחש, על פני עדות האישה כי התרחש.
12. מעבר לכך התובעת לא הוכיחה דבר ולא הרימה את נטל ההוכחה והשכנוע המוטלים עליה. התעודות הרפואיות שצורפו על ידי האישה לתצהיר עדותה הראשית הינן סיכום ביקור אצל רופא משפחה מיום 21.11.17 דהיינו לאחר הגשת התביעה, וסיכום מחלה על הפלה שהייתה לה לפני שנים.