תביעה לתשלום פיצוי כספי עקב אבדן כושר עבודה

זוהי תביעה לתשלום פיצוי כספי עקב אבדן כושר עבודה עפ"י פוליסת ביטוח.

התובע היה מבוטח אצל נתבעת 1 בפוליסת ביטוח חיים, הכוללת ביטוח נוסף לתשלום פיצויים חודשיים ולשחרור מתשלום פרמיות בגין אבדן כושר עבודה.

עפ"י הוראת הפוליסה התחייבה נתבעת 1 לשלם לתובע, במקרה בו יישלל ממנו בשיעור של לפחות 75% הכושר לעסוק במקצוע בו עסק לפני קרות מקרה הביטוח, פיצוי חודשי בשיעור ממוצע של לא יותר מ-75% משכרו המוצהר לרשויות המוסמכות ב-12 החודשים שקדמו לקרות מקרה הביטוח סך הפיצוי מאת נתבעת 1 ומאת גורם נוסף לא יעלה על מקסימום הפיצוי האמור לעיל.

שכרו של התובע לצורך קביעת הפיצוי היה בסך 9,900 ש"ח נכון לחודש אוגוסט 2000 כשסכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן. מכאן שסכום הפיצוי לפי הפוליסה נכון למועד הגשת התביעה 3.10.02 הוא 7,425 ש"ח.

נתבעת 2 ביטחה את התובע בפוליסת ביטוח חיים הכוללת ביטוח נוסף לתשלום פיצויים חודשיים ולשחרור מתשלום פרמיות, בגין אבדן כושר עבודה.

הפוליסה קובעת כי נתבעת 2 תשלם לתובע, במקרה בו יישלל ממנו בשיעור של לפחות 75% הכושר לעסוק במקצוע בו עסק לפני קרות מקרה הביטוח, פיצוי חודש בשיעור ממוצע של לא יותר מ-75% משכרו הממוצע ב-12 החודשים שקדמו לקרות מקרה הביטוח. סך הפיצוי לו יהיה זכאי התובע מאת נתבעת 2 ומאת מבטח נוסף לא יעלה על המקסימום האמור לעיל, לפי תנאי הפוליסה, הפיצוי המקסימאלי האמור לעיל היה בסך 5,595 ש"ח נכון לחודש דצמבר 2000. כאשר סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן.

התובע הועסק על ידי מעבידו עד סוף חודש ינואר 2001.

התובע טוען בכתב תביעתו כי ביום 10.1.01 נאלץ להפריד בין ניצים במריבה בה לא נטל חלק ונדחף ונפגע בגבו. התובע טופל בדחיפות ואף עבר התערבות ניתוחית. הוא טופל על ידי האורטופד ד"ר סבתו שבתאי, ד"ר ליאון קפלן ופרופ' יזהר פלומן.

התובע טוען כי הוכרו לו ימי אי כושר רצופים ממועד התאונה ועד למועד הגשת התביעה. הוא הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 100% ממועד קרות התאונה ועד ליום 31.12.02 והוא מצוי באבדן מוחלט של כושר עבודה.

בניכוי 90 ימי המתנה, סך ימים בהם מצוי התובע באי כושר מוחלט, לטענתו, הם 518 ימים.

התובע טוען כי שכרו הנומינאלי הממוצע ב-12 החודשים שקדמו למקרה הביטוח הינו 15,637 ש"ח. לפיכך הפיצוי החודשי המגיע לו מאת הנתבעות יחד בצירוף הפרשי הצמדה ממחצית התקופה ועד ליום הגשת התביעה, הינו 12,466 ש"ח.

התובע טוען כי הפיצוי המגיע לו מאת כל אחת מהנתבעות הוא בשיעור 75% משכרו הממוצע, כאשר כל אחת מהנתבעות נושאת בעצמה בחיוב שאינו עולה על המקסימום הנקוב בפוליסה מטעמה.

התובע טוען כי הסכום המגיע לו בהתאם למקסימום הנקוב בשתי הפוליסות עולה על 75% משכרו הממוצע כאמור. לפיכך סכום הפיצוי משתי הנתבעות הוא בסך 215,246 ש"ח.

הנתבעות אישרו לתובע רק 159 ימי אי כושר במועדים :

·                                             10.1.01 - 16.7.01

·                                             23.10.01 - 23.11.01

·                                             5.12.01 - 5.1.02

הנתבעות טענו כי בסיס השכר לפיצוי בשתי החברות יחד הינו 8,290 ש"ח. לפיכך נתבעת 1 שילמה לו סך של 29,520 ש"ח ונתבעת 2 שילמה לו סך של 16,955 ש"ח.

לפיכך ההפרש בין המגיע לתובע לפי טענתו לבין התשלום שקיבל מהנתבעות הינו סך של 168,771 ש"ח, כאשר נתבעת 1  נושאת בסך 98,685 ש"ח  ונתבעת 2 סך  של 79,652 ש"ח.