תביעה לשיתוף בנכסים עיסקיים

הנשיא מ' שמגר: 1. ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפיה נמחקו
תביעותיה של המערערת למזונות ולמדור ותביעותיה להצהרה לשיתוף ברכוש בעלה ולבטלות
הסכמי ממון שנחתמו בעבר בין בעלי הדין.

יסודה של המחיקה האמורה במסקנה, כי מאחר שהמשיב הקדים והגיש עוד ביום 9.3.89 תביעה
לגירושין לבית הדין הרבני, בה כרך את שאלת המזונות והרכוש, אין עוד סמכות לקיום
דיון מקביל בבית המשפט המחוזי )ראה סעיף 40(2( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[,
תשמ"ד1984-, וסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, תשי"ג1953-(.

הערעור שלפנינו סב על המסקנה האמורה של הערכאה הראשונה.

2. בית המשפט קמא ציין, כי בין בעלי הדין נתגלעו סכסוכים, ובעקבותיהם הגיעו, בשעתו,
להסכם ממון ולהסכם גירושין.

הסכם הגירושין הוגש לבית הדין הרבני על דעת שני הצדדים, אר הליר הגירושין נזנח
על-ידי כל אחד משני בעלי הדין, וכתוצאה מכך נסגר התיק על-ידי בית הדין. מאידר גיסא,
המשיב החל במימושו החלקי של הסכם הממון.

ביום 9.3.89 שב ופנה הבעל לבית הדין הרבני בתביעת גירושין. טענת המערערת בבית המשפט
קמא ולפנינו היא, כי כריכת עניין המזונות והרכוש לא נעשתה כדין ובתום-לב. אומר על
כך בית המשפט קמא:

"הבעל נחקר על תצהירו ומחקירתו הנגדית אין עולה דבר הסותר את האמור בתצהירו זולת
אישורו שבעבר לפני שחתמו על ההסכמים הוא עשה מאמץ כדי להשיג שלום בית. אישור זה