תביעה לפירוק שיתוף ותביעה למתן חשבונות

בפני שתי תביעות אשר הדיון בהן אוחד.

התביעה הראשונה היא, בעיקרה, תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ומיטלטלין השייכים לתובעת ולנתבע - בעלה (תמ"ש 24880/02).

התביעה השנייה (תמ"ש 24881/02) היא תביעה למתן חשבונות מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 שהגיש התובע- הנתבע בתמ"ש 24880/02 (להלן: הנתבע), כנגד הנתבעת- התובעת בתמ"ש 24880/02 (להלן: התובעת). 

הרקע לתביעות

התובעת והנתבע הכירו זו את זה בשנת 1993 באמצעות משרד שידוכים.

ביום 10.1995... הקימו יחדיו חברה - "א. נ. - נכסים והשקעות בע"מ", אשר לכל אחד מהם 50% מן המניות בה.

ביום 12.1995... נישאו הצדדים זל"ז כדמו"י. עבור התובעת, אשר מעולם לא נישאה ואין לה ילדים, היו אלה נישואיה הראשונים, ואילו עבור הנתבע, שהינו אב לשלושה, המדובר בנישואין בפעם השלישית.

מערכת היחסים בין בני הזוג לא צלחה וביוני 2001 עזב הנתבע את הבית.

תמ"ש 24880/02

התביעה

א.        הסעד העיקרי המבוקש על ידי התובעת בתביעה זו הינו פירוק השיתוף בנכסים שצברו הצדדים במסגרת שיתוף הפעולה העסקי ביניהם:

1.         זכויות בחברת "א. נ. - נכסים והשקעות בע"מ"

2.         זכויות במקרקעין בארנונה ובבית"ר

3.         זכויות במבנה במישור אדומים

1.         התובעת טוענת, כי בתחילת שנת 1995 הציע לה הנתבע לרכוש עימו מבנה להשקעה, והוסכם ביניהם על השקעה משותפת במבנה באזור התעשייה במישור אדומים, הידוע כמגרש ... (להלן: מבנה התעשייה). בהתאם לבקשת הנתבע שסבר כי הדבר כדאי, ולצורך ביצוע ההשקעה במבנה, הקימו יחדיו חברה - "א. נ. - נכסים והשקעות בע"מ" (להלן: החברה). ברם, בניגוד להסכמות בינה לבין הנתבע, לפיהן היה כל אחד מהם אמור להשקיע מחצית מהסכומים הנדרשים להקמת החברה ולרכישת נכסים באמצעותה, הרי שבפועל השקיעה רק התובעת כספים רבים בחברה ומבנה התעשייה נרכש רובו ככולו מכספי השקעתה.

2.         לדברי התובעת, במהלך נישואיה לנתבע העבירה לו סך של 130,000 ש"ח נוספים, אותם נטלה כהלוואה מבנק הפועלים, לשם רכישת זכויות במקרקעין בארנונה ובבית"ר. לדבריה, היא אינה יודעת בוודאות האם הזכויות הנ"ל נרכשו על ידי החברה או על ידי הנתבע באופן אישי, ממי נרכשו, היכן הן רשומות ועל שם מי, אך היא טוענת כי מחצית מזכויות אלה מגיעה לה היות ונרכשו במהלך חיי הנישואין ובכספיהם משותפים של הצדדים.

3.         בנוסף טוענת התובעת, כי הנתבע ואדם בשם צ. א. שיתפו פעולה בבנייתו של מבנה במישור אדומים (להלן: המבנה הנוסף). לדבריה, גם ביחס למבנה זה היא אינה יודעת היכן רשומות הזכויות בו ומה חלקו של הנתבע בהן, אך היות והעסקה התבצעה במהלך חיי הנישואין מגיעה לה מחצית מחלקו של הנתבע.  

ב.         התובעת טוענת כי יש לפרק את השיתוף בנכסים העסקיים הנ"ל על דרך של מכירתם, כאשר מהתמורה שתתקבל ינוכו תחילה סכומי הכסף שהושקעו על ידי כל אחד מהצדדים, ויוחזרו להם, ורק יתרת התמורה תחולק ביניהם שווה-בשווה.

לטענתה, העובדה שבינה לבין הנתבע שררה גם מערכת יחסים זוגית-רומנטית, אין משמעה שיש להחיל על מערכת היחסים העסקית-כלכלית שהתקיימה ביניהם את עקרונות השיתוף החלים על בני זוג, לפיהם על כל נכס שנצבר במהלך חיי הנישואין להתחלק בין הצדדים מחצה ומחצה, אלא יש להתחשב בכך שבמסגרת השותפות העסקית היא הייתה המשקיעה העיקרית, ולהורות על פירוק השיתוף כאמור לעיל.